החיים שלי – פרק 2: "את לא לבד"

צלצול.
כולם יצאו להפסקה, אני היחידה שנשארתי, אף אחד לא ממש שם לב.
אבל אז ראיתי ילדה מהכיתה, היא נגשה אלי ואמרה:" שלום אני דינה, את מלודי נכון?"
חיוך גדול עלה על פני, לא האמנתי שיש משהו ששם לב אלי בכיתה.
" ככן אאאני ממלודדייי " אמרתי בגמגום
" נעים מאוד להכיר אותך, למה את לא יוצאת להפסקה עם כולם ? "
" לא יודעת אני חושבת שאם אני אצא לא יהיה לי עם מי להיות "
" את יכולה לנסות להתחבר "
" כן אבל אני חדשה, אם שמת לב כולם פה רואים אותי שונה "
" אני לא, אני לא אוהבת לשפוט אנשים לפני שאני מכירה אותם "
" אבל זה רק את, כל השאר לא אוהבים אותי ושופטים, אני לבד, את לא יודעת איך זה! "
" דווקא כן, לא שמה לב שגם אני לא יוצאת, בגלל שאני קצת משונה היא שונאים אותי,
אבל זה לא חייב להיות ככה, אם נהיה ביחד יצטרפו עלנו עוד בנות, אני בטוחה! "
" את צודקת, אני פשוט מפחדת לבד "
" את לא לבד "

המשך יבוא