החיים העלובים שלי im 14

תקראו עד הסוף ההתחלה גרועה כדי להמחיש .
אני יכולה להבטיח שאני לא מתחרטת על כלום ולא הייתי משנה דבר למרות כל החרא שקרה .
הייתי בבצפר יסודי רגיל דתי שכל ילדה שם נראתה יותר ממושלמת,
עברתי לבצפר פחות דתי שאני כמעט ובטוחה שחמישים אחוז מהבנות היו לסביות,
ולבסוף הגעתי לבצפר חילוני שאם לא ביקרתם בו אז לא פגשתם ערס מעולם.
ובנתיים בבית חייתי עם הורים מסורתיים ששחררו מנהגי דת לאט לאט, אחות גדולה שמעולם לא באמת הייתה בבית, אח מתנשא שלדעתי יהיה פאקינג היטלר בעתיד, ואח אוטיסט שגיליתי לאחרונה שיכול לקרוא את העתיד ( כל הפרטים אמיתיים, לצערי ).
לא זה לא הולך להיות סיפור רגיל על דת ישראלים וכאלה אני מספרת את החוויה שלי בתור בנאדם בעולם הזה, ובנתיים לא משהו.
בשנה האחרונה לא הלכתי לבצפר זה הרגיש לי כמו בזבוז זמן, ביחד עם הפרישה שלי החלטתי לחקור יותר את העולם האכזר הזה והגעתי למקומות שלא ציפיתי שאגיע.
נתחיל עם זה שניתקתי קשר עם כל החברות שהיו לי, הסתובבתי עם בנות יותר מבוגרות ממני בהרבה וזה הרגיש לי טוב.
וכמובן עם בנות מבוגרות באים בנים מבוגרים ומעשים מיותרים.( יש לי מיליון סיפורים הזווים על מצבים הזויים)
מעשנת שותה מסניפה.. מה שלא תרצו, כל יום בבר אחר עם מישהו אחר הייתה לי זהות חדשה שאהבתי אותה יותר מאת עצמי .
חוק 1 -לעולם לא חוזרת הביתה, לאט פיתחתי שנאה עמוקה כלפי כל המשפחה, התרחקתי מהכל לא רציתי נקודות חולשה.
הייתה חברה אחת שאיתה הייתי מסתבכת יותר מהרגיל וכמובן נהנתי מכל רגע איתה,
היינו גונבות מה שבאלנו מפלרטטות עם מי שבאלנו וחיות ברחוב 24\7.
הרווחה נכנסה לחיים שלי הסתבכתי יותר מן הצפוי ובדיוק כשחשבתי שזה הטופ קיבלתי הזמנה לחקירה בעוון סחר בסמים בפאקינג יומולדת שלי !כשפאקינג ברחתי מהבית וירד גשם בלי הפסקה !!! גם מזה הצלחתי להתחמק (סיפור מצחיק).
וכמובן לא הספיק שרק אני אסתבך הרי איפה כל הכיף, החברה הזו שלי אושפזה בגלל שניסתה להתאבד.
רצתי לבית חולים וחיבקתי אותה היינו מוקפות פסיכיאטרים ולא רצינו להיפרד לשניה, הייתה עליה שמירה הדוקה, שני מאבטחים קשוחים ואני מודה די חמודים.
בואו נחשוב איך לסבך את המצב יותר אממ.. אני יודעת -ברחנו מהם יצאנו מהבית חולים ורצנו באטרף עלינו על טרמפ וצעקנו לנהג הצעיר והמבוהל תיסע אנחנו במירוץ לנוער, להפתעתי הוא הקשיב ונסע, צפינו בשומר הרץ ומנופף מאחרונו הופך לנקודה (חמודה).
מפה לשם התחמקנו משוטרים יומיים ישנו בקניונים גגות מה שלא תרצו.
תפסו אותנו לקחו אותה, ואני נשארתי לתהות לבדי. שש חודשים של יציאות, בנים, ודיכאון עמוק.
החלטתי לאשפז את עצמי כדי לראות אותה עישנתי שלוש גרם ובפעם הראשונה זה שנה וחצי פניתי לאמא שלי ואמרתי רק את המילים- בית חולים עכשיו! והיא כמובן צייתה.
השתלתי בחדר שלי ראיות של דם כך אמא שלי הראתה לפסיכיאטרית בבית חולים שבאמת פגעתי בעצמי תכננתי כל צעד כדי שהתוכנית תצליח, קראתי ספרי פסיכולוגיה ונפש כדי שאוכל לענות לרופאים בדיוק את מה שהם לא רצו לשמוע .
הגעתי לאן שרציתי ראיתי אותה סופסופ והמצב היה קשה\ מסובך\wtf?

נתתי תמונה מורחבת ממש של מה שקרה בשנה האחרונה להמשיך לפרט?