החיבוק האחרון ..

חודש ,
חודש אחריי …
אחריי שאמרתי לך שאני אוהבת אותך .
חודש ..
חודש עבר מאז שאני שומעת את אותו השיר ,
את אותן המילים שמתנגנות ורצות בתוך מוחי ,
שלא רוצה להיתרגל ולהבין לזה שזה נגמר ,
מצפה שאולי יום אחד יבוא ,
ויחזור הזמן .
ימים ,
ימים שאני שורדת ללא דיבור איתך ,
החיבוק האחרון ..
שהותיר אותי הממוה ,
ואני בטוחה שללא ספק גם אותך .
אני זוכרת את המבטים ,
את המילים המעורפלות לאחר מה שקרה ,
את ההבטחות היפות ,
שלעולם לא נפסיק לדבר ,
שזהו רק עוד משבר קטן ,
ושצריך להיתעלם ממנו ,
אתה אמרת .
אתה אמרת לי מילים יפות ,
מילים יפות שחדרו לך תוכי ,
לתוך נשמתי ובליבי ,
שתדע ,
הם תמיד יהיו חבויים שם ,
נגלים לאט לאט תוך זיכרונות של הליל השקטים והמלווים במדעות חנוקות שהם לא שומעים .
אבל כשאני נשברת ,
כשאני נגמרת …
אני חושבת עליייך \
ונשמתי נעצרת .

רק שתדע , אני תמיד יאהב אותך לא משנה מה .