החופש הזה הוא שלי

עוד שנה חלפה ונגמרה.
מה שאני יכולה להגיד שזה מוזר.
אני התפחתי כבן אדם, אבל הבנתי שאני צריכה לקחת צעד קדימה ולהגיד ״אני צריכה עזרה״.
אני מגעילה כל הזמן, אני עצבנית על כולם,אין ליי מושג איך לקחת ביקורות והכי חשוב,שאני לא מאמינה בעצמי בגרוש.
אני סובלת. כבר המון זמן שאני לא מצליחה לחייב את עצמי לעשות את השינוי הזה.
אולי הדברים האילו נראים בסיסיים אבל אני חושבת שזה לא נורמלי כבר.
זה כבר הגיע לרמה לא בריאה.
אני רק רואה שחור.
אז הקיץ מתחיל-אין לי נסיעות לחול או עבודה ובילויים. ישלי זמן. זמן שאני חייבת להקדיש לעצמי והנפש שלי.
רק להיות זה קשה. אבל אני שורדת,אני חזקה.
החופש הזה הוא שלי.