החברות שלי- פרק 2 :-)

פרק 2:

יום למחרת..
~בבית ספר~
"חחח מעיין, היא רשמה לי על התמונה 'אוהבת את היפה הזאת'" אמרה לי נויה וצחקה.
"אתם חברות?" שאלתי בהיסוס,
"אממ כן.." ענתה וצחקה שוב. קצת קינאתי, הם אמורות להיות חברות שלי אבל למזלי הם לא ראו אותה פנים לפנים.
"היום היא ישנה אצלך?" שאלה נויה, "לא" עניתי וכתבתי מה שהמורה רשמה על הלוח, "למה?" הוספתי. "סתם היינו יכולים לצאת בערב :)" אמרה וחייכה. שאלתי את עצמי: "רגע אם היא לא באה אז לא נצא? למה זה נממד לפיה?".

הסתכלתי הצידה וראיתי שיעל לא באה היום, קצת שמחתי! עכשיו אני יכולה להגיד לנויה שהיא החברה הכי טובה שלי וככה אני מרגישה. לאחר חמש דקות שחשבתי מה אני יגיד לה יעל הגיעה. "היי" אמרה לי ולנויה וחיבקה אותנו. "היי" השבתי. "חח ליאם די חמודה" אמרה בחיוך, "כן אה.." חייכתי אליה בחזרה. ואז שוב חשבתי לעצמי: אין לי מה לקנאות, הם חברות שלי ולא ממש משנה אם הם גם חברות שלה במילא הן לא ילכו אליה..

~הפסקה~
"מה אני עכשיו יגיד לנויה? היא בטח תהיה כול ההפסקה עם יעל ואני לא יוכל לדבר איתה" אמרתי לעצמי מאוכזבת. "נויה בואי לחדר הקטן" אמרתי לה, היא הסתכלה באייפון ואז הגיעה, "היי" אמרה וצחקקה. "תקשיבי, טוב עזבי לא משנה.." יצאתי מהחדר. לא יכולתי להתרכז ולהגיד לה משהו..
"נו מה רצית?" הסתכלה עליי נויה במבט מוזר, "עזבי" אמרתי ,"זה כבר לא משנה!" הוספתי.

~צלצול, החלפת שיעור~
"שפה" אמר ניצן באכזבה, ניצן זה שישב לידי.
"אויי שעמום!!" אמרה נויה והסתכלה עליי, אני חשבתי מה אני יאמר לליאם שתישאל אם היא תוכל לבוא לישון אצלי. אולי אני לא יענה לה עד הלילה וככה לא אצטרך לחשוב על שקר..? אולי לא אסנן אותה עד למחר ויגיד שאני מצטערת וישנתי מוקדם..? החלטתי, אני לא יענה לה בכלל.

~חזרתי הביתה~
"מחר אנחנו הולכים לנחל" אמרה לי ירדן, "יופי :)" אמרתי.
נסענו לאשדוד ויעל פתחה קבוצה: "יאלה טיילת!!" , אמא אני היום יוצאת כשנגיע לבית..
"אמא אפשר עכשיו ללכת למעיין??" שאלה בת דודה שלי הקטנה, "תשאלי" אמרה. שחר רצה אליי ואמרה בסוד: "מעיין אפשר לבוא אלייך?", "סורי, אבל אני הולכת לחברות.. " אמרתי לה. היא התחילה לבכות והלכנו..

~חזרה, הולכת לפארק ושם נמצאת…~