ההצגה חלק 1
זה סיפור דיי מצחיק לדעתי, אוקיי?
אז היום בבית הספר למדנו שוב עד שלוש וכמובן שהמורה החביבה עלינו ביותר איזבלה לימדה אותנו שעתיים אחרונות.
למען האמת, היא לא יודעת ללמד בכלל. היא יודעת לתת עבודות הגשה ולתת הפרעות, אם כבר.
אז אני קמתי ועברתי לשבת ליד חברתי\חברתי לשעבר מיה, כי החברה\אויבת שלי לניה הסיטה את תמר הבסטי שלי נגדי, ותמר נגררה אחריה.
שוב.
אז אני באתי לשבת אבל הייתי צריכה להקים את דינה, הפרחה המשנית, ואת תיק הכבוד שלה, שצריך כיסא משלו. אז שמתי את התיק שלה במקום שלי, ליד טום ורעות המניאקית. בכל מקרה, אז התיישבתי ואז התחלנו לדבר.
אוקיי אז סיפרתי לה על התיק עם הכנפיים ועל הבובה, בסדר? היא הבטיחה שלא תרד עליי.
'גם תמר הבטיחה', שקט.
התחלנו לצייר. למדתי אותה איך לעשות פרח ואז היא שיחקה עם פלסטלינה. נגעלתי.
עשינו הסכם שלא תיגע בי עם הגועל נפש הזה.
פתאום הגיעה הפאקצה הראשית ושמה בתיה. היא הוציאה טלפון ועשתה לייב עם עדן שפעם החשבתי למכרה.
מיה הלכה לפלי, החברה החדשה\מתחרה שלה.
'על החברות עם סימה', אמרתי שקט.
אז קמתי גם, לתמר.
לניה לא הייתה שם, יחי.
"אולי תפסיקו לגרש אותי? את יודעת שלניה מנסה לגרור אותך נגדי, נו באמת תמר אל תלכי אחריה." זה מה שאמרתי, מה שלא יכולתי לומר מול לניה.
כי היא הכתה אותי.
ורציתי לבכות מכמה שהיא לא מצחיקה.
"טוב, סליחה." זה מה שתמר אמרה.
חייכתי ושאלתי אותה על הטיול השנתי.
תגובות (0)