ההצגה הראשונה
עומדת שם, שקטה מהססת ופוחדת. לבושה חצאית שחורה וארוכה, וחולצה לבנה ומכופתרת.
הלחץ גובר.
"מה אם אשכח את הטקסט?מה אם אדבר חלש מדי ולא ישמעו אותי בשורה האחרונה? מה אם אפול ואחליק, מה אם אדבר לא בזמן?" השאלות מתרוצצות בראש.
תפקיד כה קטן ולחץ עצום.
השיר תכף נגמר, ואחריו אני עולה לבמה, אני רואה את אימי ואבי מחייכים כשאני נכנסת ומשחקת.
החיוך של חברתי הטובה, ושל אחי הצעיר עוזרים לי להתרכז.
מחיאות כפיים.
זהו הכל נגמר.
תגובות (4)
יאא אייזה ללחץ ייש בהצגוות ראשווונוות XD
קרן המתוקה שלי אהבתי וחוויתי כאילו אני הגבורה של הסיפור שלך גדול ומושלם תודה ממני בקי ♥♥♥
היי קרן
שלחתי את הסיפור הקצרצר למערכת והיא לא אישרה אותו החלטתי לשלוח אותו אלייך אולי ישא חן בעיניך ממני בקי ♥
One Direction -וואן דירקשין ♥
בנותי הביאו הביתה דיסק של להקת וואן דירקשן ומיד נגנבתי.
האזנתי לשיר More that his ו-What Makes You Beautiful והמילים כל כך מדברות אלי, כי זו פשוט המציאות , אחד שמח בזמן שהשני עצוב.
בנוסף לשירים גם חמישית הבנים נורא נאים ופשוט כיף לצפות בהם ולהאזין להם.
מקווה שתאהבו גם אתם , ושתהנו מהשירים ♥
אהלן קרן מעניין אותי מה דעתך לגבי הסיפור ששלחתי לך , לצערי המערכת לא אישרה אותו אז החלטתי לשלוח לך שתביע דיעה תודה רבה ממני בקי ♥♥