הגיע הזמן לבקש סליחה

Elya Minor Achord 01/02/2013 688 צפיות 6 תגובות

אני יושבת עכשיו מול המחשב ומסתכלת על המסך באטימות. הועבדה שכרגע הודיתי בפניי עצמי- שזה מה שהולך בראש שלי, שזה למה אני כותבת סיפורים…. אני רוצה להקיא מהעובדה שאני בכלל קיימת.\נתחיל מהעובדה שאני בנאדם מוזר גם ככה. אני יכולה להתחיל לבכות בלי שום בעיה. למשל- בשיעור מתמטיקה מדברים על רדיוס וקוטר ואני מתחילה לבכות. אוקיי,ף זו באמת לא דוגמא טובה… לא נורא. הקטע הוא זה שאני משקרת המון.\הסיפורים פה הם חלומות פרועים של שקרים מפותחים ( …) מבינים? אני מתכוונת.. ש… למשל.. אה…\הנה עכשיו אני מסתכלת לרגע ברשימת הסיפורים שלי.\ואני מרגישה בושה. פשוט בושה טהורה ששוטפת את הגוף שלי ואני פשוט חייבת לבכות.
הנה סיפור שכתבתי על הילד הזה שעכשיו רוצה להתקבל לראות ציור.
והנה סיפור על הזקן שראיתי ממזמן ברחוב.
ואני מריגשה אשמה על כך שבאתי ופרסמתי סיפור עליהם מבלי רשות!

אני פשוט כותבת את מה שאני רוצה. אישית. מה שאני חולמת עליו. פנטזיות…
ושפוט לא נעים לי העובדה שאני יודעת שזה לא יקרה!

אהא, זה אל באמת סיפטור. אבל הרגשתי שאני חייבת ההוציא את זה איפושהוא


תגובות (6)

לפחות הוצאת את זה כבר…

01/02/2013 08:31

מה זאת אומרת "לפחות"?
אני פשוט כבר מפחדת לכתוב סיפורים. זה הכול….
בטח לך זה לא קרה תומר :P

01/02/2013 09:28

כן זה באמת לא קרה לי 0.0

01/02/2013 09:45

זהו…
XD
אתה מעולם לא כתבת סיפור על מה שאתה רוצה\חושב\חולם?
מעולם לא כתבת סיפור על… אה… מישהו שאתה מכיר?
שונא?
אוהב?
משהו?
:P

01/02/2013 09:52

אלין זה בסדר לכתוב סיפורים כאלה… הרבה סיפורים שאנחנו כותבים, אם נסתכל עליהם וננתח אותם לעומק הם בעצם שקרים, או סיפורים על אנשים שאנחנו מכירים.
רוב הסיפורים שלי גם כאלה. הפרקים יוצאים לפי מה שקרה לי באותו היום, אז יש את החברה שעצבנה אותי, ואת הילד החתיך שאני שונאת, או כל מני כאלה. הסיפורים קשורים לחיי היומיום שלנו ואין מה לעשות עם זה.

לאור העובדה הזו, את יכולה להחליט אם את מפסיקה לכתוב, כי לא נעים לך להוציא את הרגשות שלך על אנשים אחרים דרך סיפורים, או שאת יכולה להמשיך לכתוב, כי זה משהו שגורם לך להרגיש טוב יותר.
זה שאת כותבת פנטזיות זה לא אומר שאת לא מציאותית. ושקרים בסיפור זה לא שקרים, זו מציאות שאת מעוותת לפי מה שנראה לך נכון לדמויות שבנית ולאווירה שאת רוצה להעביר.

01/02/2013 09:54

תודה רבה :)
את מאוד עזרת לי :)
אני אמשיך לכתוב. כי זה משהו שמסב לי עונג. אני מרגישה אחרי זה הרבה יותר טוב.
זה כבר חלק ממני.
אני לא יכולה פשוט ופתאום להפסיק לכתוב…
תודה :)

01/02/2013 10:03
2 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך