הבריחות של הבחירות – פרק 1: חלק ב’

' ריי הוא לא אדם טוב*, הוא מאפיונר. קולו עמוק מאוד אך תמיד קליל. הוא נראה מעל גיל 20 ומעל 1.80, האמת הוא יכול להראות אדם רגיל, אילולא הצלקת*, הצלקת הזאת בשפתיים.
נפגשנו לפני שבועיים ועד היום* הוא לא ביקש כלום.
להפך* הוא עזר לי, כשהייתי צריכה משהו הלכתי לקיוסק שבו נפגשנו והוא היה שם תמיד* ונתן לי אוכל שהייתי צריכה, כסף, כל דבר* שביקשתי. הוא אפילו הציע לי מקום עם מיטה לישון בה, אבל סירבתי, אמרתי שיש* לי איפה לישון, למרות שהוא אמר שהוא לא מאמין לי הוא לא* ניסה להכריח יותר מדי.
היום נפגשנו שוב והוא נתן לי את המשימה* שלי, הוא גם נתן לי את הכסף שהייתי צריכה ואמר לי בפשטות ובישירות מה המשימה, לעבוד*.'

שקמתי בבוקר היום גיליתי שנגמר לי האוכל שריי סיפק לי, אז הלכתי לקיוסק כדי לבקש עוד*.
שהגעתי לקיוסק ריי היה שם, כרגיל *אבל היו עוד שניים, מאחורי הדלפק אחד מאוד גבוה* ואחד מאוד שרירי*. " אני שמח* שאת פה ילדונת " ריי אמר שראה אותי נכנסת
" שלום ריי " אמרתי ברכות*
" הגעת בדיוק* בזמן " הוא חייך
" בזמן* למה? "
" לקבלת המשימה* שלך "
הם הובילו אותי במשך כמה רחובות, " ריי, מי אלה*? " שאלתי אותו בדרך
" הם העוזרים* החדשים שלי, הם ילבו אותנו בזמן הקרוב " הם נעצרו מול מכולת עם שלט בינוני ' המכולת של ג'ב '. " את רואה את *המכולת הזאת*? " ריי שאל
" כן " אמרתי כמובן מאליו*
" ממחר את עובדת פה* " הוא אמר את זה לא בתור שאלה
" מה אני אמורה* לעשות? " שאלתי תוהה
" זה הכל לבינתיים, שנגיד לך משהו אחר, נגיד* אותו "
" רק* לעבוד שם? "
" תחשבי על זה בתור תוספת לדמי כיס, אוקי*? "
" אני צריכה כל יום? "
" כן "
" למה*? "
" כי זאת המשימה שלך "
" אבל למה* דווקא פה? "
" לא למדו אותך לא לשאול *יותר מדי* שאלות ופשוט לשתוק ! " התפרץ הגבוה
" היא שואלת* יותר מדי ריי " אמר השרירי בקול נמוך
" אל תבהילו* אותה! " התלונן ריי והתכופף להביט בי מקרוב " תקשיבי אנשים כמוהם* לא אוהבים שאלות, אז אל תשאלי *יותר ממה שנחוץ* "
הוא הביט לתוך* עיניי, כאילו ניסה להרגיע אותי מבפנים*, השפלתי מבט.
" אני מצטערת " אמרתי בקול חלוש*, פניו הפכו קרות והתקשו
" אל* תצטערי , בעבודה הזאת* זה רק עבודה, *לא יותר* "
" בסדר " הנדתי קלות את ראשי
" יופי " הוא אמר והתנשם לרווחה*, הוא התרומם התלחש עם הבחורים האחרים ושחרר אותי.
זה היה מאוד* מפחיד.