הבחירה
תמיד ידעתי שהיום הזה יגיע,והוא הגיע הייתי חייב לקום ולומר לה את זה בעצמי.ניגשתי אך האומץ ברח התרגשתי וברחתי לא ידעתי מה לעשות,בהתחלה התייעצתי עם חברים הם אמרו:"תיגש ותגיד!".ואני עניתי אין לי אומץ ברגע שאני רואה אותה יש לי פרפרים בבטן אני לא שולט בדבר בגופי:אני אומר מילים לא מובנות וגם אני עושה תנועות מוזרות עם הידיים ולכן לא הקשבתי לחברים.פניתי אל החבר הכי טוב שלי והוא אמר:"אתה יכול להגיד זאת לבנות אשר חברות שלה ושהן יספרו לה".ישר הבנתי עד כמה רעיון זה מעולה,לא הוא לא היה מעולה הוא היה פשוט נפלא ונהדר.ניגשתי אל אחת מחברותיה הטובות ביותר ואמרתי לה זאת היא ענתה לי:"אתה יודע שמה שאמרת לי בדיוק זה מה שהיא אמרה לי".הבנתי שיש סיכוי שהיא תסכים והבנתי גם שבחרתי בחברה הטובה ביותר שלה,מפני שיש רק מישהי אחת שהיא תספר לה את זה.לקראת סוף היום היא ניגשה אלי ושאלה:"להגיד זאת היום?".אמרתי:"ברור שלא!,אני לא מוכן ואם היא תצחק עלי או תספר עלי לאחרות,אני פשוט לא רוצה עכשיו".יום למחורת הבנתי שאין לי מה להפסיד,ניגשתי אל חברתה של אותה הילדה וביקשתי לשאול אותה אם היא חושבת שכדאי שהיא תשאל באותו היום.היא ענתה לי:"כדאי".בסוף היום הזכרתי לחברה שלה שתשאל והיא רק ענתה:"אני אתקשר" מרחוק.לאחר 20 דקות קיבלתי שיחה שבה אמרו לי:"אתה יכול להירגע היא הסכימה"אני עניתי בחזרה:"יופי" בתחושה שירדה לי אבן מהלב.יום למחורת איכשהו באופן מיסתורי כולם ידעו זאת הבנתי שחברתה גילתה לכולם אך זה לא הטריד אותי ולא התעניינתי בזה,מה שהכי היה חשוב לי עכשיו זה שהיא הסכימה…………….
תגובות (1)
ראשית ברכות לסתיו על הסיפור המדהים שמוקדש לך ♥♥♥
ועכשיו תגובתי על הסיפור : אהבתי אותו מאד מאד פשוט 100המם מבקשת כי תמשיכי שבת שלום באהבה בקי ♥♥♥♥