הבור
זה היה סתם יום נורמלי ונוראי לגמרי.
האמת, מעולם לא צפיתי שדבר כזה יקרה.
טוב מי היה מצפה, מי היה חושב שסופה שהתחילה כמשב רוח נעים בחייך הדי יבשים תפעור את הבור הכי גדול בעולם.
בור שיישנה את חיי מקצה לקצה.
זה היה הבוקר שאחרי וכשהתעוררתי ב8 בבוקר כבר שמחתי שהגג לא עף לי מעל הראש. כלומר זה עד שהצצתי מהחלון וראיתי בור עצום מחוץ לדלת שלי.
הייתי רוצה לומר שגיליתי את זה באלגנטיות כמו בסרטים.
אם זה בטעות לירוק את המיץ שלך או להפיל את הכוס מרוב בהלה.
בכל מקרה זה התחיל כשיישבתי לעשות את הקקי בוקר שלי.
וברגע כשכפתרתי את המכנסיים שלי קלטתי בור מספיק גדול שיכול להכיל את כל העיר שלי בתוכו.
ותשמעו, לא אהבתי את זה, איך אני בכלל אמור לצאת החוצה?!.
תפסתי דרך החלון האחורי והלכתי לעבודה.
אני לא יודע מה צפיתי הרי הבור לא יתמלא באורך פלא ב9 שעות עבודה שלי וכשחזרתי הפלא ופלא, הבור עדיין היה שם.
הייתי רוצה לומר שקפצתי אליו בגבורה בניסיון להציל ילד קטן או מסקרנות בריאה.
האמת? מעדתי על איזה אבן ונפלתי פנימה.
אם אי פעם חשבתם שנפילות זה דבר די לא נעים וטיפה כואב כנראה מעולם לא חוויתם נפילה שכזו.
אומרים שלפני שאתה מת החיים עוברים מול עינייך, אצלי החיים הספיקו לעבור כמה פעמים עד שנמאס לי ואמרתי לעצמי, די זה מטמטם. חלאס.
החיים שלי היו הסחלה הלא מעניין של המיץ עגבניות.
בכל מקרה מתתי משעמום בזמן הנפילה הארוכה בתבל.
מעולם לא הצטערתי יותר שאין לי טאקי בכיס או משהו.
ובזמן שתהיתי לעצמי מה הטעם של דוגלי, נפלתי.
האמת אין לי שום מושג איך שרדתי, הייתי יכולה לבלבל לכם את השכל על איך לא אפשרי מבחינה פיזקילית או ביולוגית אבל אין לי זין לזה כי כרגע נפלתי מבור.
פקחתי את עיני והתלוננתי.
אם ציפתם שאמצע פה עולם נסתר או הרפתקה מדהימה אז טעיתם בכתובת, זה לא הסיפור הנכון.
פקחתי את עיני ולא ראיתי דבר.
החשכה הציפה את הכול.
וכשהבנתי שכנראה אהיה תקועה פה נאנחתי מייאוש.
טוב נו… לא נורא, גם ככה הכול מתחיל ונגמר בחשכה.
והבור?, טוב לא יודע מה ציפתם אבל הבור ששינה את חיי היה סתם בור.
תגובות (0)