האם זאת אני?-סיפור על משהו שעובר עלי ממש חשוב לי שתקראו!

והינה אני עומדת מול המראה
מסתכלת על הפנים הלא מוכרות
אני מסתכלת
על העיינים
שהיו פעם ירקרקות ושמחות..
ועכשיו הן השחירו ונהיו עצובות וכועסת.
אני מיסתכלת על האוזניים..
שפעם היו שמחות לשמוע רכילויות,דברים שמחים,דברי אהבה.
ועכשו?…
אין להם מה לשמוע אין מימי..
ה' ברא לנו את הלשון והציב לה שני שערים:
שיינים,ושפתיים.
פעם הלשון לא הייתה שולטת ביציאות שלה..
היא מדברת,מדברת,מדברת,ולא מפסיקה.
ועכשיו היא ניכנסה עמוק ..
והשערים?
השערים סוגרים חזק מאוד!
אני מיסתכלת על השפתיים,
שהיו פעם אדומות..
ועכשיו?
הן ניהות יבשות,ובצע ורוד יבש..
אני מיסתכלת שוב במראה,
לראות של מי הפנים האלה..

והינה אני רואה :
זאת אני החדשה!

סתם כתבתי כי אני עכשיו במצב ממש קשה מבחינת חברות יעל אני מבקשת שלא תספרי~!
זה פשוט בא לי סתם ככה..
יעל אני צריכה אותך דחוף!