דרך הרגש אל הלב
לכולנו יש חומות נכון?? כולנו נמנעים מנושא או מעשה מסויים, לכולנו יש פחדים נכון? כולנו מפחדים ממה שעושה הזמן?
אם לכל אדם יש חומה ולכל חומה יש צבע אז שלי בצבע שחור, חומת הרגש שבחרתי לא לעבור.
כמו ילדה בת 12 שמפחדת להרגיש, ככה התחבר חוסר הרגשלרצון לא להרגיש.
וזה עובד מצויין אין דרמות ואין יותר מדיי בעיות, אין מחשבה על מה חושבים אחרים או על איך הייתי אמורה להתנהג או מה לעשות..
אבל זה מכה בך, כמו הטיפה הראשונה של הגשם בסתיו,אותו אדם שנכנס לך ללב ופוטר את המורכב.
אותה אישיות שכלכ תואמת אותו גבר של החלומות, אותה אישה כלכך קורנת אותו אדם שרצית להיות.
והחומות עדיין שם אבל לאט לאט הן נשברות, אצלי זה חוסר רגש אז מה קורה הוא מוציא ממני דמעות?
והניגודיות בין הלא לרצות להיפתח כדי לא להיפגע, בין "האני רוצה להיות קרובה אלייך" אל ה"לך אני בכלל לא צריכה אותך"
מה קורה כשזה מכה בנו והבטות בחומות שלנו מתחילות להישבר, ועוד בהילוך איתי ככה שיש זמן לדמיין אי זה יגמר?
לכולנו יש חומות נכון?? כולנו נמנעים מנושא או מעשה מסויים, כולנו יש פחדים נכון? כולנו מפחדים ממה שעושה הזמן?
תגובות (1)
ניסיתי לעשות את זה שנים
חשבתי שזה באמת ככה.
בשיא התמימות האמנתי שאני מסוגלת לא להרגיש. וטעיתי.
זה קל לומר את זה אבל מאוד קשה ליישם כי משהו מחלחל.
נסי לדמיין אדם שניסה לשים חומה שחורה ומאבד חבר קרוב מאוד- זה ישפיע עליו גם אם הוא ממשיך לשכנע את עצמו שלא. ככה גם בדברים הקטנים. זה פחות בולט ולכן אפשר לחיות באשליה שאנחנו מוגנים ולא מושפעים…