דמעות פרק 2- הפעם,זה עבר את הגבול
היום הסכמתי ללכת לבית הספר,אבל,מחשבות חדשות צצו לי:האם יום אחד באמת עשים קץ לחיי? האם יום אחד הכאב יעלם? האם?האם?האם? מייד שהגעתי לבית הספר, ההטרדות החלו, והפעם הם היו קשות יותר מהרגיל, הפעם , הכו אותי כל הכיתה, גנבו את הטלפון שלי, אני רגילה כבר שמכים אותי, אבל לא בצורה כזו,הפעם הם שברו את היד שלי. המורות כרגיל לא התערבו,רק צפו בנעשה באודי מוכת ומושפלת.
תגובות (1)
בסדר אם יש שגאיות גם לי יש לא נורא איפשר לתקן את זה עם הזמן
אבל תמשיכייייייייי סיפור מעניין מאוד
ובקשה אחת קטנה
תעשי פרק ארוך טובוש
אוהבת שרית