דיכאון

כל שנייה ביום הזה, ניסיתי והתאפקתי לא לבכות.
יותר מידיי דברים התאספו, הצטברו, ואני עדיין מתאפקת.
זה לא שבכלל לא טוב לי, כי כן טוב לי, ואני מודה על כל דבר טוב שיש לי בחיים.
אבל.. כל הדברים שמטרידים אותי, מעסיקים לי את המחשבות, זה יותר מידיי לי.
הכל פשוט מתערבב לי ביחד, אני פשוט מרגישה שאף אחד לא מבין אותי.
אני מקווה שכאן יש מישהו שיבין………. (:

השנה עברתי לבית ספר חדש, אני בתיכון – כיתה י'. בתור ילדה חדשה, ההתחלה הייתה מדהימה. עכשיו, אחרי יותר מחודש וחצי שאני בבית ספר אני פשוט מרוצה ושמחה. הכרתי כל כך הרבה אנשים, התיידדתי עם כל כך הרבה בנות, כבר מצאתי לעצמי שתי חברות ממש טובות.
מהבחינה הזאת אני מאושרת, באמת, ומודה על כל רגע טוב ועל כל מה שיש לי.
אבל.. כמובן.. לא הכל הוא בדיוק 100 אחוז מה שאני רוצה. ואני מבולבלת כבר, לא יודעת מה לחשוב.. יכול להיות שתחשבו שאני סתם מגזימה, אבל אני לא, אני באמת לא.
התחברתי לשתי קבוצות של בנות, קבוצה אחת שאני דיי חברה שלהן ועוד קבוצה שאני לאט לאט מתיידדת עם כל הבנות בחבורה הזאת – או לפחות רובן.
בכל מקרה, למה סיפרתי את כל זה? רציתי לספר על חברה טובה שלי, אנחנו ממש פתוחות אחת עם השנייה והיא יודעת הכל עליי ואני הכל עליה. ממש 'חברות לחיים' אפשר לקרוא לזה ככה (;
אבל דברים קצת משפיעים עליי בקשר איתה. ושלא תבינו אותי לא נכון, אני מתה עליה, הכי כיף לי איתה בעולם, אני מרגישה ממש בנוח, אני לא רוצה לנתק איתה קשר או שום דבר בסגנון.
אבל, והינה מגיע האבל, אני מרגישה טיפה מאוימת. פעם ראשונה בחיים שלי, אני מרגישה מאוימת בגלל מראה חיצוני של חברה. בלי להישמע כאילו אני עפה על עצמי, אבל.. תמיד היה לי ביטחון לגבי איך שאני נראית, ואני אוהבת את איך שאני נראית ומרוצה ממה שאני רואה במראה (אני באמת שמחה להגיד את זה אחרי שנה שלמה שהביטחון שלי היה ברצפה).
אבל, פשוט האבל המעצבן הזה. כשאני מסתובבת איתה בבית ספר, אני מרגישה שמסתכלים עליה, לא עליי. כל הבנים רוצים אותה, או לפחות רובם, או אלוהים יודע מה הם באמת רוצים. אולי המראה החיצוני שלה נראה קצת יותר צעקני.. או.. בולט (?) משלי, אולי כשאני מסתובבת איתה היא פשוט בולטת יותר, אני נראית סתם רגילה ולא מייחסים אליי חשיבות.
מחשבה מטומטמת, אבל אני מרגישה ככה. זה התחיל מאיזה ילד אחד.
אפשר להגיד שבתחילת שנה נדלקתי על מישהו, ראיתי אותו מסתכל עליי כמה פעמים, וממש אהבתי ונהניתי מזה וממש שמחתי. קיוויתי שיקרה משהו, שיכתוב לי, ידבר איתי – משהו !!
מפה לשם, בחתיכת הפתעה בשבילי – הוא שלח הודעה לה, לחברה שלי.
היא כמובן, זרמה איתו למרות שהיא בקושי הכירה אותו. היא רק זכרה את השם שלו, בקושי זכרה איך הוא נראה (!)
כמובן, או שלא כמובן, לא אמרתי לה שזה מפריע לי אלא כאילו שמחתי בשבילה וצחקתי איתה עליו וכאילו הכל בסדר.
ואז הגיע שלב הבלבול, הם המשיכו לדבר בווצאפ ובבית ספר ראיתי אותו כל הזמן מסתכל עליי. הייתי כל כך מבולבלת, זה באמת שיגע אותי. נגיד והוא רוצה אותי, למה הוא כותב לה? למה הוא מתיידד איתה? למה הוא מדבר איתה ומסתכל עליי?
הייתה חופשת סוכות, הייתי הכי מבולבלת שיש אבל הנחתי את המחשבות שלי בצד. עכשיו, אחרי חופשת סוכות שהם הספיקו לדבר לא מעט פעמים, הוא כבר בקושי מעיף עליי מבט.
ביום ראשון יצאנו אני והיא משיעור פסיכולוגיה, היא ראתה אותו והתקדמה לכיוונו, אני הייתי מקדימה אז לא שמתי לב. לשנייה עצרתי כי חברה אחרת שאלה אותי משהו, הבטתי לצד וראיתי אותו קם אליה ומחבק אותה. לעזאזל, אוף.
ועוד שתבינו, אני דיי אמרתי לה בסוף שאני רוצה אותו !! אמרתי לה שאני בקטע שלו !
עכשיו זה באמת לא אשמתה, לא מאשימה בכלום, אולי לא הייתי ברורה מספיק או אלוהים יודע מה. אולי היא בכלל לא התכוונה לחבק אותו, אולי הוא חיבק אותה.. אין לי מושג.
אבל בכל מקרה, נצבט לי הלב והייתי בבאסה.
אני לא יודעת בכלל אם היא רוצה אותו, היא אחת כזאת שזורמת עם כולם וכאילו רוצה את כולם. היא מדברת עם מלא בנים, וכל אחד היא רוצה. ואני באמת רציתי, לא סתם סטוץ או סתם קטע חולף.
רציתי לשאול אותה אם היא רוצה אותו, להגיד לה ובבירור שאני באמת רוצה אותו.
היום החלטתי לוותר על הרעיון, הוא במילא בקטע שלה, היום הוא גם קרץ לה, הוא כל הזמן מסתכל עליה.
אני עצובה.
אני רוצה להסתכל על מישהו אחר, אבל.. אני פשוט מרגישה שאף אחד לא רוצה אותי. יש את החבר שלו, שכן ראיתי אותו מסתכל עליי כמה פעמים וגם הוא באיזשהו מקום נראה לי דיי אחלה, למרות שממה ששמעתי הוא דיי סטוציונר אבל לא אכפת לי פשוט אוף.
הוא איתי באנגלית, וממה שאמרו לי הוא לא אחד שמתחיל עם בנות. אפילו בתור ידיד, ידיד שיהפוך למשהו אחר (( (; )) איך אני מתחילה לדבר איתו? יקרה משהו אם אני יתחיל איתו? או אפילו לא יתחיל, סתם יתחיל שיחה. לא יודעת, אני כל כך מבולבלת ומרגישה מטומטמת ואני פשוט מרגישה שאף אחד לא רוצה אותי ובא לי להיות שונה, להיות בולטת יותר.
טיפים וביקורות?

~ יהיה חלק שתיים לסיפורי הדיכי שלי ממש עוד מעט. בכל מקרה, אשמח אם תגיבו ותביעו את דעתכם ותעזרו לי (: וכמו שאמרתי, חלק שתיים בקרובבבבבבבב (אולי) ~