דיכאון זה לא חולשה
רציתי להודות לכם :)
א', א', וד'. א'-אליאב, א'-אריאל, ד'-דור.
לימדתם אותי הרבה, עזרתם, הצלתם, ריגשתם, מילאתם, חיבקתם..
אבל אני יודעת שבכל יום שישי בלילה אני אוציא בקבוק מהבופה עם האוסף המדהים.
40%, 35%, 12% כוהל, לא משנה כבר.
לאבד את עצמי, בתוכי. זה הכי חשוב לי. להכיר את זה עכשיו, בידיעה שאולי אצא מזה…אחר כך.
תודה אליאב שאתה פה כדי שאהיה מאושרת, לא חשבתי שאתגבר על אריאל. ואז בארבע מילים, "את רוצה שנצא כשתחזרי?" הרי אני חזרתי הביתה, ואתה קופץ על ההזדמנות הראשונה לבלות איתי ערב, לפחות ככה אני מקווה שזה עבר לך במוח. זה היה נעים. אחרי שלוש שעות התחלתי לנצוץ, רגשות שלא ידעתי אם אחווה שוב אחרי דור. הכל קרה מהר משחשבתי, בחיים לא התחברתי לאדם כלשהו מהר כל כך. בחיים אדם לא גרם לי אושר בזמן כל כך קצר.
אריאל תודה לך, שהראית לי מהי שיטחיות באופי של אדם. אדם שלא רוצה יותר מ'לאהוב' (לשכב עם) מישהי. ריסקת אותי, למדתי לקום. אספתי את החתיכות השבורות והלכתי… הצלחתי. (ע)בזכות אליאב. האדם האחרון שחשבתי שיעזור לי להתגבר עלייך. האחרון, אבל עדיין חשבתי עליו.
ודור… הנושא האהוב עליי D: ! תמיד קיויתי שתהיה לך הטובה ביותר. היית חברי הטוב ביותר, והתאהבתי בך כמו כלבלב רחרחן בצעירותו. כלבלב היפראקטיבי שירוץ לכל מקום שתקרא לו. (ע) כלבלב קטן שאוהב את הצחוק שלך, את העיניים שלך והקול שלך.
דברים שאני אוהבת באליאב, עכשיו.
תמיד עזרתי לולריה ולך להתפייס, במשך כמעט שנה. אם אז הייתי יודעת כמה רע היא גרמה לך. כיום אתה עם עדי, רבים ומשלימים, אבל יש שם כל כך הרבה אהבה. ואתה עדיין החבר הכי טוב שלי בעולם.
זו הייתה חתיכת תקופה.
תודה גם לך דיכאון,
להתראות עד הבקבוק הבא.
תגובות (2)
סוף סוף מישהי עם סיפורים אישיים לא כל כך עצובים! יפה לך שהתגברת
תודה :) איך קוראים לך?