טיפות של צער

גשם יורד, מטפטף על חלוני. אני יוצאת החוצה, ומרגישה את הטיפות. אני מרגישה איך העולם בוכה, ואני, אני בוכה איתו. נותנת לדמעות שלנו להתמזג וליפול חזרה לאדמה. לתת לעולם עוד קצת צער, עוד טיפה קטנה של צער של ילדה קטנה בחוץ, עוד טיפה קטנה שלא משנה לצער הגדול של העולם הגדול. עוד טיפה קטנה, שאם היא לא תהיה חשובה לעוד הרבה זמן, היא תיפול לאדמה, אך לא תחזור. גם אז, עוד לא ישימו לב, שהטיפה הקטנה אי פעם התקיימה, אבל היא לא תצטרך ליפול.
לכן אני אוהבת את הגשם, שהוא מביע את הכל.
להוסיף עוד קצת צער לעולם הגדול.