געגוע לאבא

אבא 3 שנים ללכתך

מי שאיבד אבא או אדם קרוב יודע שלא צריך אזכרות ימי שנה טקסים כאלה ואחרים .
הוא איתך כל הזמן כשאתה מתעורר או הולך לישון גם שהיה יום מלא הפתעות וטוב. שנייה לפני שאני הולך לישון אני מתמלא געגוע האוויר נתקע והעיניים מתמלאות בעצב .והאמת אין שינה . גם בכביש ליד בית הקברות עם האוטו בדרך ל… בעוברי, ישנה מועקה אתה שם ..ואני פה .
והזיכרונות מתחילים להציף אותי :

בגיל 3 מלחמת יום הכיפורים אבא חזר עייף מהמלחמה עם רובה "העוזי " אבא החייל הכי קרבי וגיבור עזר לי להחזיק את הרובה שהיה כבד . במשך השנים שהתבגרתי אמר לי "בני נלחמתי במלחמות ישראל בכדי שאתה לא תצטרך להילחם לצערי לא הצלחנו להביא שלום . תשמור על עצמך ותדע שאתה שומר על הבית ".

גיל 4 יום העצמאות 26 למדינת ישראל וכל העם חוגג כל המשפחה בתוך ההמון ואינני רואה את הזיקוקים .אבא… ואבא מרים אותי על כתפיו אני הכי גבוהה רואה זיקוקים נוגע בשמים . בשנותיו האחרונות נאלצתי להרים אותו כמה פעמים שכוח כבר לא היה לו .

בגיל 5 אני יושב על עץ בגינה הציבורית ו אבא לפני הצילום מזיז אותי ומסדר את זווית הצילום מהנדס את התמונה .לפני כמה שנים חזרתי אל אותו עץ בגינה הציבורית, עם השנים הכל השתנה העץ גדל והתפתח עצמתי את עיניי וראיתי את אותו ילד יושב על עץ שלפניו אבא מבקש להסתכל למצלמה .

בגיל 6 אני ואבא הולכים לכיתה א' , 2 תמונות בכניסה לבית הספר נכנסים לכיתה אני יושב מתחילים ואבא צריך ללכת . אני בוכה לא רוצה שאבא יעזוב אותי אני קורא אבא , רוצה נשיקה נוספת וחיבוק . הוא חוזר ומאמץ אותי לחיקו . אבא עוד חיבוק …. ואין .

בגיל 9 אני ואבא בים על אבובים נמצאים בעומק המים רק אני והוא והשקט מדברים על כל הדברים בעולם . והים הים סוער ללא גלים .

גיל13 בית כנסת אבא ואני מחזיקים ספרי תורה , עולים לתורה , ברכת כוהנים
ואבא מברך אותי
" יבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ.
יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ.
יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם."
ושתי ידיו על ראשי .

גיל 16 חופש גדול בחנות עם אבא מרים שקים ממלא סחורה מוכר שאבא לא ירים להקל ואבא מלמד אני והוא הוא ואני . מהחנות נשאר רק זיכרון

והשנים עוברות …..

גיל 41 אתה על המיטה ללא דופק ונשימה אני מעל עיסויים הנשמה כמו מכונה ,ידיים חזקות ללא רעד מד"א בדרך ולא מגיע. ואני ממשיך, הזמן כמו נצח איפה הם לעזאזל. הנשמה עיסויים 12/2 זוכר מהצבא ואתה חוזר .
מדא מגיע לוקח פיקוד .
לילה קר בבית חולים ואני רועד החושך חתך אותי והשאיר צלקת ,צלקת שלא תירפא לעולם . בבוקר פקחת עיניים עם חיוך. נשארה תמונה.
הנצחתי את הרגע .

גיל 46 הכל נגמר נשארו זיכרונות .