גלים

בתוך הסירה אני מטלטלת. מעלה. מטה. במהירות רבה כל זה קורה לי. וטוב לי עם הגלים האלה. לא מקיאה בכלל. גם בלי הכדורים. נראה לי שהקברניט פה די מנוסה. הוא התקרב אלי ונגע בנקודה בצווארי ופתאום הכל נרגע. אין ספק שהוא יודע מה הוא עושה. למה לא חשבתי עוד לפני כן לשכור את שירותיו? כל ההפלגות היו נראות אחרת. הנוף היה הופך מאפרורי לבהיר. שום זכוכית לא הייתה חוצצת ביני לבין הפיורד. ואולי לא הייתי מגיעה למקום הנפלא הזה איתו? לא. אני חושבת שזה דווקא טוב שהוא הופיע רק עכשיו. לכל דבר יש את הזמן והמקום המתאימים. גם לרב החובל הזה. הייתי צריכה להקיא כמה פעמים לפני שפגשתי אותו כדי להעריך באמת את מה שיש לו להציע.
ומה בעצם הוא מציע שכבר אין לי? ים? אף-פעם לא חשבתי שאני זקוקה לגלים. אמא תמיד העדיפה לבלות איתי על החול הרך והישר. לים לא נכנסנו.