גלגל שלישי

היא כותבת לי משהו על הדף של המחברת. ״הוצפה״ אני זוכרת. בערך.
השיחה התגלגלה אלינו, אל החברה החדשה שלנו שהכרנו פה וסיפרתי לה כל מיני דברים ממש מטומטמים ולא מעניינים על עצמי. היא אמרה שזה היה מרושע מצדה שהיא ועוד חברה שלי עבדו עליי כל הזמן. ״הרגשתי כמו גלגל שלישי,״ אמרתי בעצב.
״האמת.. שאני גם מרגישה ככה בימים האחרונים,״ היא מודה.
״למה?׳
״טוב, את ושקד (שם בדוי) כל הזמן מסתובבות ביחד ולא מדברות איתי. וכשאני אומרת לך משהו את כזה ׳מה?!׳ וממשיכה לדבר איתה.״
חיבקתי אותה. ״אני כל כך מצטערת.. סליחה.. לא ידעתי שהרגשת ככה..״
״אורי,״ אני שומעת אותה.
״מה?!״ אני מסתובבת אליה בעצבים. ״אני ולולה עסוקות בשיחת נפש!!״
״אה, סליחה,״ אומרת שקד וכלל לא נשמעת מצטערת. ״יופי לכן.״
אני מסתובבת בחזרה אל לולה. ״בקיצור, סליחה,״ אני אומרת ונותנת לה חיבוק. ״לא משנה עד כמה שקד ילדה מגניבה, היא בחיים לא תהיה כמוך. כאילו, באמת! את ואני חברות ממתי.. כיתה ג׳? וסתם ילדה לא יכולה פשוט ככה להפריד בינינו.״
״צודקת,״ אומרת לולה ומחייכת.