גאון או משוגע ? יש בכלל הבדל ? 11' !

היי לכולם זה שוב אני "קובי"

בדף הקודם ביקשתי ממכם לתת לי נושאים שעליהם אוכל לכתוב … תנו לי להפתיע אותכם, נתתם יותר נושאים ממה שציפיתי

הציניות של האדם, רמאות, מלחמות בין האנשים, אתה נגד עצמך, (כלום), תקיפת המין האנושי, חמלה, וחשיבה נגד הזרם ..

8 נושאים מעניינים וטובים ואני מבטיח לדבר על כולם !

1) הציניות של האדם: טוב הציניות באה מתוך רגש מסוים שאין לו שם , והוא נמצא בין השקר לבין לבין האמת , למה אני מתכוון אתם שואלים?
אני מתכוון לזה שהציניות היא נוסח התבטאות שגורם לנו להיראות רע ואף לפעמיים נראה כאילו אנחנו משקרים, אך הציניות בבסיס שלה הינה התבטאות שהיא לפעמיים כנה ותמיד נכונה כי בתכלס היא שונה ולזה אנחנו מייחלים , להיות משוגעים ולא שפויים ( ואני מבטיח לכם שאם לא היה בכם חלק שמאמין בצורת החשיבה שלי , הייתם מפסיקים לקרוא עוד בסיפור הראשון ) ולכן אם ציניות תופסת אותנו ברגעים מסוימים בואו ננסה לשאול אותה אם היא יכולה להגיע לעתים קרובות יותר.. :)

2) רמאות: "אין על רמאות" כאשר אתה מרמה במשחק קלפים אתה מרגיש תחמן שהצליח לנצח מבלי שהיה לו סיכוי , אנחנו מרמים כאשר אנחנו עם הגב לקיר ואין מה לעשות , רמאות היא העזרה הראשונה שלנו ברגע שאנחנו עומדים ליפול , אומנם זה לא רגש אבל זו תכונה שיכולה להיות טובה ולא טובה כי לפעמים אנחנו בוחרים לרמות קצת (הרבה) לפני שנפלנו ובאותו רגע אנחנו מרמים את עצמנו…:)

3) מלחמות בין האנשים: אני ממש אבל ממש לא מתכוון לדבר על ערבים ויהודים או על מלחמות שכרוכות בנשק דם ויזע.. אני רוצה לדבר אתכם על המלחמה האמיתית והכואבת ביותר …
המלחמה הפסיכולוגית בין האנשים!, והיא כואבת מאוד, ולוקחת קורבנות רבים , למה היא קיימת אתם שואלים? , טוב זה ברור , כי כולנו רוצים להיות שונים ולא דומים לאחרים ולכל אחד בנו יש צד תוקף, וצד מגן, ובמקום לקבל דעה אחת משותפת אנחנו בוחרים לקחת את הדרכים הכי דפוקות במונח העדין של המילה ולהיות "שונים" למרות שככל שאנחנו מנסים להשתנות הדבר היחידי שקורה זה שאנחנו רק הופכים דומים יותר אחד לשני .
מה אני חושב שצריכה להיות הדעה המשותפת של כולנו ? אני חושב שכולנו צריכים לקבל את האמת, והאמת היא: אנחנו משוגעים וגאונים בדרכנו המיוחדת, נקודה…. :)

4) אתה נגד עצמך: טוב פה אני לא יכול לכלול את כולכם אלא רק את עצמי , עכשיו אני יסביר לכם על המלחמה ((((הקיימת)))) ביני לבין עצמי…
טוב זה מתחיל בכל בוקר כשעניי נפקחות, ומסתיים בכל לילה רגע לפני שעניי נעצמות..
כשאני קם אני מכין לעצמי כוס קפה שמיום ליום הופכת לקהה יותר ומרה יותר, לוקח את מצית הזיפו שקנתה לי אהובתי , נזכר בה ומחייך , מדליק לי סיגריה , מסיים אותה ומדליק מיד עוד אחת, ומאותו רגע המחשבות והשאלות "מציפות אותי עד מחנק" , למה?, האם?, יש?, אין?, נגמר?, ממשיך?, שפוי?, הזוי?, משוגע או גאון?…
וכל פעם אני נתקל בקול שבתוך ראשי אשר אומר לי , לא לא לא לא ולא ולא ולא ולא ..
אך אני עומד על שלי מתעקש ואומר , כן כן כן כן כן כן וכן וכן וכן וכן ..
משם עד הערב זה לא נגמר, ועל הדפים אני מוציא את הכל , יושב בשעות המאוחרות של הלילה (בדרך כל אני רושם את הסיפורים בשעות מאוחרות , למשל השעה כרגע היא 4:50 לפנות בוקר) ..
אני מכין לי רשימה של נושאים, מוחק את כולם, ואומר שהם לא טובים, ממציא נושאים חדשים, אומר שגם הם לא טובים, רושם שוב , ואומר שהם מעולים , אני מסתכל על הרשימות המחוקות, ורואה שהנושאים בכל הרשימות שאמרתי שהן לא טובים הם בעצם אותם הנושאים שאמרתי שהם מעולים …
מוסר ההשכל? כל הנושאים הם טובים וככל שיהיו לנו יותר דעות בקשר לכל נושא אנחנו נמצא תובנות בכל נושא בנפרד אחרי שאני מסיים לכתוב אני מכין לי עוד כוס קפה קטנה מעשן עוד חצי סיגריה ומדליק את הטלוויזיה שאיתה אני נרדם…

מה ההיגיון המלחמה הזאת?
תשובה: שהיא לא הגיונית!!
ובסופו של יום אני מנצח את הקול שבראשי ואומר שאני יכול לנקוט בצעדים שהם אחרים, ושאני לא מפחד!!

דעתי לגבי שאר הנושאים תראו מין הסתם בדף הבא.
תמשיכו להעלות נושאים , אתם מעולים!
אז מה אתם אומרים ?

גאון או משוגע ?