בתחנה המרכזית
כשאני הולכת ברחוב
אני מסתכלת על האנשים העוברים ושבים
ומנסה להבין מה הסיפור שלהם
איש אחד עם כובע גרב מנקה את הרחוב
אני רואה את העיניים שלו , עיניים עייפות
ואיש אחד אחר לוגם מהקפה וממהר לעבודה
לי הוא נראה כמו איש במנוסה
אני רואה ילד מחזיק יד לאימו , מסתכל מסביב
מנסה לקלוט את התמונות
אני רואה זוג הולך מחובק , הם מחזיקים יד ביד
תהיתי האם זו אהבה או שמא בסך הכל , השגרה
אני רואה חייל שרק יצא לרגילה רואים את זה לפי האושר בעיניים
שהוא יורד בתחנה
אני רואה את העץ , אותו עץ שעומד כאן כבר שנים
ותוהה על המראות שראה
כמה הם יפים ?
תגובות (3)
ואווווווווווווו איזה מילים איזה כישרון
אני באמת אומרת מילה שאת מוכשרת
ונכון אנכנו לא יודעים
וגם לי יצה לחשוב על זה כמה וכמה פעמיים
תמשיכייייי כך יא מוכשרת שכמותך
אוהבת שרית
זה כל כך יפה,
מעורר מחשבה, את גורמת לי לדמיין את מה שאת כותבת.
המשיכי כך.
סיפור קצר ומדהים.. המילים יפות ונכונות, נותן הרבה חומר למחשבה.