בשורה משמחת

שבת שלום לכולכם

לפני שעה קלה טלפנה אלי חברה טובה שלי עוד מימים ימימה ובישרה לי שהיא "סבתא" שלפני שעה לערך הגיחה לעולם נכדתה הבכורה והיא בהתרגשות בלתי רגילה. לאחר שאיחלתי לה מלוא הטנא איחולים ואהבתי אליה ולרכה שזה עתה נולדה הסתיימה השיחה בינינו.

חשבתי לעצמי על אותה חברה שיש לה המון המון "כובעים" בת מסורה להוריה הקשישים, אשת איש, אם לילדיה, רופאה בכירה, ועתה נוסף עוד כובע מרגש מאין כמוהו "סבתא טרייה לנכדתה הראשונה"

לאחר שהספקתי להרגע חשבתי לתומי כמה הכל התקדם כמה העולם רץ קדימה וארצנו שאני כה אוהבת לא מפגרת נהפוך הוא היא מתקדמת בכל השטחים וכמובן בענין "הילודה", "ברוכים הבאים כל התינוקות החמודים.

היום האב לוקח חלק פעיל במהלך הלידה , עצם היותו נוכח לצד רעייתו שכרעה ללדת מעניק לה בטחון עצום, הוא מנגב את הזיעה מחבק אותה מעודד אותה ועוד כהנה וכהנה.

אני גם מאד שמחה שהאמהות הטריות שבו להניק את עולליהן וזה ממש מבורך. אין כמו חלב אם לשמור על הוולד ממחלה חלילה וזה גם מחסן אותו מפני כל מיני תופעות חלילה וחס. האמהות הצעירות עושות כל מאמץ כדי להניק. הקשר שנוצר בין האם לתינוקה בעת היניקה הוא קשר בלתי רגיל הוא קשר שלעולם ישרוד.

אני ברשותכם אספר מעט על הלידה שלי שהתקיימה ימים בודדים לפני מלחמת ששת הימים. לא רק שבעלי לא היה בבית אלא אי שם מגוייס כבר חדשיים, לא רק שלא הייתה מונית אשר תסיע אותי לבית היולדות לא רק הפחד מפני הלידה (כן איפוא היה אפידורל) והכל ביחד היה ממש "פחד מוות" .

במהלך הלידה נכנס אחד הרופאים וביקש שקט וכולנו נאלמנו דום. מי שתלד עד חצות צריכה לדעת שהתאריך הוא ל"ג בעומר. הרופא נשאר בחדר והשקט עדין שרר בו אז הוא אמר אתן רואות חמודות אפשר גם בשקט לא צריך לצעוק חחחחחחחחחחחחחחח זאת לא אשכח לעולם.

כשחזרתי לביתי עם התינוקת המתוקה והיפהפייה שלי שגם שמה הוא מהמם אך ברשותכם זה לא לפרסום נשמעה לפתע אזעקה והשכנים שהתקבצנו כולנו במקלט כולם איחלו לי מזל טוב.

אפשר למנות עוד מיליון דברים שהקידמה עזרה ולא אוכל לסיים סיפור זה מבלי להזכיר את הטיטולים כן " ט י ט ו ל י ם " מי שהמציא אותם מקווה שזכה בפרס נובל לעניני תינוקות חחחחחחחח. ממש כך.

תודה