בריונות – My story
אז היי, אתם רואים את השם שלי? את התמונה שלי? אז, למי שלא מבין, התרגום של השם זה 'כולם שונאים אותי'. והתמונה, זה תמונה של ילדה בוכה ושמה חיוך מזויף על פניה כדי להראות שהכל טוב, אבל שום דבר לא טוב. אז קודם כל, אני רוצה להסביר ששום דבר אני לא כותבת פה בשביל צומי. אני צריכה לפרוק ואני לא יכולה להשאיר בלב דברים לכל כך הרבה זמן, זה קשה לי. אז החיים שלי אתם שואלים? הם גרועים. יותר ממה שאתם חושבים. הכל התחיל בכיתה א', באתי לבית ספר והכרתי את החברה הכי טובה שלי. באמצע כיתה א' הצטרפה ילדה חדשה וגנבה לי אותה, שתי החברות האלה מיררו לי את החיים עד כיתה ה'. בכיתה ה' שניהן ועוד חברות עשו עליי חרם למשך יומיים- משכו לי בשיער, זרקו עליי דברים, שמו לי אוכל בתיק, הרביצו לי, קיללו אותי ועוד. בכיתה ו' הם המציאו כל מיני שמועות וסיפורים עליי וכולם התחילו לרדת עליי ולצאת עליי. בכיתה ז' הכל היה טוב, הכרתי 2 חברות חדשות שנהפכו להיות החברות הכי טובות שלי. במשך הזמן החברות האלה ריכלו עליי וניצלו אותי ושיקרו לי בכך שהיו החברות הכי טובות שלי. אז באמצע כיתה ז', הם התחילו לעשות חרם קבוצתי עליי. הם התחילו לקלל, להרביץ, לצעוק, לעשות שמועות, להגיד לכולם, להגיד לילדים מכיתות גדולות יותר, לאיים עליי, לקלל בפייסבוק ועוד. הייתי חוזרת הביתה עם דמעות בעיניים, אחרי שבכיתי כל כך הרבה. הייתי יוצאת מהשיעורים ומבריזה מכולם כדי לצאת לבכות. הייתי בוכה בחוץ עד שהיו באים הילדים והיו אומרים: 'אוי מסכנה היא בוכה'. הייתי יושבת לבד בהסעות בגלל שאף אחד לא רצה לשבת לידי, ומי שהיה צריך 'סבל'. הייתי צריכה להיות לבדי בתוך עצמי, לזעוק לעזרה בלי שאף אחד יוכל לתת לי אותה. התחלתי לחתוך את הידיים שלי, התחלתי לחתוך בעט עיפרון ולעשות סימנים על הידיים שלי. אחר כך עברתי לסרגל וחתכתי עם הקצה שלו. עשיתי את הנורא מכל ועברתי לסכין הכי חד שהיה בבית שלי, התחלתי לחתוך כל פעם שחזרתי מבית ספר. התחיל לרדת לי דם, זה כאב בטירוף, אבל זה היה שווה את זה. כן אני ממשיכה לחתוך. זה כואב, זה מגעיל, זה קשה, אבל זאת אני. הכרתי חברה ממקום רחוק, דיברנו כל הזמן בפלאפון ובהודעות למרות שאף פעם לא ראיתי אותה. יום אחד סיפרתי לה שהתחלתי לחתוך. מאותו היום הזה היא מיד כעסה עליי ואמרה שהיא לא מדברת איתי בחיים. אז מה עשיתי? גרמתי סבל לעצמי וזה מה שעוד מגיע לי? מאז הכל נהיה גרוע. המשפחה שלי לא יודעת כלום ממה שקרה. אני פוחדת לספר להם ואני לא רוצה לעשות את זה. למה החיים שלי כאלה? למה אני לא יכולה להיות כמו הילדות היפות האלה שכולם רוצים? למה אני צריכה להיות אני? במשך כל הזמן הזה האמנתי בשיר של ג'סטין 'everything gonna be allright' שאומר: הכל יהיה טוב. האמנתי בזה, ונמאס לי כבר להאמין. אני רוב הימים לא הולכת לבית ספר בגלל שאני רבה עם הורים שלי על שאני חולה ואני לא יכולה ללכת. בשאר הימים הם פשוט מכריחים אותי לצאת מהבית… אז זהו, כל הזמן הזה חשבתי על להתאבד. על לתלות את עצמי, על לקפוץ ממקום גבוהה, על לשתות יותר מידי כדורים, על להכניס לי סכין לבטן… אולי זה באמת מה שצריך לעשות.. כולם כל כך שונאים אותי. אני לא בטוחה שזה ישנה משהו אם אני ימות. זה אפילו ישמח כמה אנשים. כמה הרבה אנשים. אז כנראה שזהו זה.. תודה על הזמן הזה שיכולתי לחייך מאושר והאושר הזה היה אמיתי. אבל כנראה שלחיות אני לא צריכה.. ביי… והפעם זה לתמיד…..
תגובות (18)
אני בוכה פה…
אני מבינה אותך, ואף אחד כאן לא בא לשפוט אותך.
אז קודם כול.. אני מניחה שמגיע לך "ברוכה הבאה"
דבר שני, אני מרגישה בידיוק כמוך..
התעללו בי ביסודי.. אבל בחטיבה פחות ובתיכון.. ובכן.. בכלל לא עכשיו.
אני יודעת איך זה, אני מכירה את ההרגשה לצערי..
אבל אף פעם לא הגעתי למצב של להכאיב לעצמי
ו..
אם את צריכה אוזן קשבת, תדעי לך, שאני כאן, ויש דכים ליצור איתי קשר בפרופיל שלי
אל תתביישי.. אוקיי?
ואו.. בחיי…
זה ממש קשה..
אלוהים לא! אני לא יודעת בת כמה את עכשיו ובאיזו כיתה את.. אבל יש לי חתיכת תגובה לתת לך. אני בת 13, כיתה ח', ואני רוצה להגיד לך ש-6 שנים אני סבלתי ביסודי. סבלתי כמו שאת סובלת עכשיו. עוד מכיתה א' ילדים הציקו לי ופשוט שנאו אותי. גררו את כולם שירביצו לי ויקללו אותי, הבנות עשו עליי חרם ולא דיברו איתי, כולם ידעו שמי שיוצא לו לתקשר איתי – סוף העולם. זרקו לי את הקלמר לפח, זרקו עליי אשכולית רקובה בהסעה, בקיצור – סבל!
ויודעת מה הבנתי? מהשש שנים המכוערות האלו? שאי אפשר לסמוך על אף אחד.
זה לא דבר עצוב.. אני הבנתי שהכי טוב לי עם עצמי. עברתי יותר מדי בנות שחשבתי שהן חברות שלי, ומסתבר שהן היו סתם נגררות ופרחות שבסוף פנו נגדי כשכולם עשו כך. אבל אני לא חתכתי. זה אפילו לא עלה בדעתי. אפילו לא ידעתי שאנשים חותכים כדי להוציא כאב. הייתי קטנה, בת 7, והייתי בוכה כל יום שהייתי חוזרת מבית הספר.
ו… אני כל כך מזדהה איתך שזה כואב. אבל עכשיו אני בחטיבה וכבר הפסיקו עם זה.
תקשיבי… אל תחתכי ! אנשים הם צבועים. אנשים הם שקרנים. אנשים הם מגעילים וזה העולם שאנחנו חיים בו. את צריכה לבנות לעצמך נפש! נפש חזקה!
ברגע שזאת תהיה רק את, את ועצמך, הכל יהיה הרבה יותר טוב. זה פשוט.. זה מי שאנחנו. אנחנו אנשים פגיעים. אנחנו נפגעים מהר. אנחנו לוקחים ללב ואנחנו רגישים. אז פשוט צריך להגן על הנפש העדינה הזאת, בעזרת חוזק.
אז תשמעי.. בבקשה ממך.. תפסיקי לחתוך. אף אחד מהז@#$ האלה לא שווה שתחתכי בגללו. שתפגעי בעצמך בגללו. שתשקלי להתאבד.. בגללו!
הם סתם זבל של אנשים! המקום שלהם זה אצלך באסלה! בבקשה תביני…
תביני שלפגוע בעצמך זה לא פתרון. לפגוע בעצמך זה רק עושה לך רע. זה לא עושה להם שום דבר. תגידי להם שילכו להזדיין. כי זאת את! זאת את בלבד, ויש לך משפחה אוהבת. ולשום ייצר במין האנושי יש את הזכות לגרום לך להרגיש חרא כמו שאת מרגישה.
מה את רוצה לעשות?
אני חותכת גם – אבל זה לא הפיתרון!
אני יודעת מה ההרגשה של הכאב ולמה זה ממכר כל כך.. אבל זה בכל זאת לא הפתרון!
ספרי להורים שלך!
זה יפתור לך המון בעיות…
אהבתי את התגובה שלך, לא קרה לי, אבל אני מבינה אותך, בתגובה הקודמת שלך את צודקת לגמרי ויש לי רק דבר אחד לומר לך, you shoot me down but i won't fall' i am TITANIUM
תקשיבי,אני בחיים שלי לא עברתי התעללות,
לא הרביצו לי,ולא קיללו אותי.
(למרות שפעם אחת היה לי סכסוך ענק עם ילדה מהשכבה שממש פגע בי)
אבל אני פה.
זה האימייל שלי:
[email protected]
אני אשמח לעזור לך,
להיות המקום השקט שלך,
שאת בורחת אליו.
אני אפילו לא בת 13,
אבל אני פה.
ואני פה בשבילך,
ובשביל מי שצריך עזרה.
אני מתחננת בפנייך,
את יכולה לסמוך עלי,
רק אל תפגעי בעצמך יותר,
פשוט..תדברי איתי.
זה באמת יקל עלייך.
אני רוצה שתצרי איתי קשר.
ולא אכפת לי.
פשוט תעשי את זה,בסדר?
לכולנו איכפת ממך!
גם אם את חדשה באתר, ואף אחד לא מכיר אותך!
אנחנו לא רוצים שתפגעי בעצמך יותר!
בבקשה תקשיבי לנו!
את לא עושה כלום שמעת אותי? את רוצה שמה שאת חושבת עליו באמת יקרה? את רוצה להשאיר לי טראומה להיכנס לאתר? ואני אשמח לדבר איתך, גם לי הציקו, אני לא חותכת, את יכולה ליצור איתי קשר…מי יודע אולי את קרובה עלי? אולי נהייה חברות דרך האינטרנט? תבקשי מההורים שלך לעבור מקיף, אולי עשית או אמרת משהו 'לפרחה או לערס שהכי נחשבים?' לכי תדעי…
את לא עושה כלום,
ותפסיקי לחתוך,
אולי האתר יהיה לך כפורקן,
או בלוג,
וכול יום תעדכני מה קרה לך והכול…ויתנו לך עצות יעזרו לך!
יש פה הרבה אנשים שיעזרו לך…
אם את רוצה לדבר.. יש פרטים
בפרופיל שלי..
תודה לכולן באמת תודה שאתן פה בשבילי..
ואני ממש רוצה לעבור בית ספר אבל זה לא כזה פשוט, הורים שלי עובדים יותר שעות ממה שהם צריכים לעבוד כדי להרוויח יותר כסף בשבילנו..
וזה סתם יהיה להוסיף עליהם עוד טרחה כדי לקחת אותי כל יום לבית ספר (לבית ספר שלי יש הסעות) ..
אבל תודה בכל זאת אני ממש מעריכה את זה ♥
תמיד כאן בשבילך 3>
כולנו תומכים בך!
זה ממש עצוב. אני מכירה את ההרגשה לצערי, ואני יודעת כמה את מרגישה רע עם מה שקורה.. זה מצב בעייתי מאוד.
אבל כמו שהבנות מעלי אמרו, אנחנו כאן בשבילך. זה אחד הדברים היותר טובים באתר הזה. אנחנו כאן בשביל כולם, גם אם אנחנו לא מכירים אחד את השני. זה עוזר, וכולם פה נותנים אוזן קשבת.
אם את צריכה את יכולה לדבר איתי תמיד בסקייפ Lucy.Koren
איך שאת רוצה. אני פה בשבילך. (:
נ.ב: ברוכה הבאה לאתר.
לא. אסור לך לחתוך את הידיים. לא טוב לפגוע בעצמך, את צריכה להבין את זה לבד. יש דרכים אחרות להתמודד אם הדברים האלה.
קרה לי בול אותו דבר, רק שהבעיות היו עם בנות שהם לא מהכיתה שלי אלא מהיישוב שלי, אני לא הגעתי ללחתוך אבל אני עשיתי הרבה, אני משכתי לעצמי בשיער, צרחתי על הקירות, צבעתי את הידיים כדי שיהיו מכוערות, כתבתי על המראה שלי כמה רע לי, צרחתי ובכיתי, דפקתי על המקלדת של המחשב ברמה שהעפתי מקש לאני לא יודעת לאן, לא אכלתי אבל ברמה של צום של בלי ארוחת ערב כמעט וצהריים בכלל ובוקר בקושי, אבל לשתות המון כדי שאני אוכל להמשיך לבכות, יש לי חברות, אפילו הרבה, אבל רובם פקצות צבועות שלא רוצות שאני ארגיש רע, ונוסיף לזה שאני פרפקציוניסטית אז בכלל החיים שלי הם חרא, אני משתתפת בצערך ומבינה אותך, אבל תפסיקי לעשות לעצמך רע, זה לא שווה את זה
המייל שלי למקרי חירום
[email protected]
בבקשה
אני ממש עם דמעות בעיניים עכשיו,
אני מבינה אותך, גם אני עברתי התעללות ביסודי, אני מכירה את ההרגשה… אבל בבקשה אל תפגעי בעצמך יותר! כואב לי לשמוע שקשה לך למרות שאני לא ממש מכירה אותך, אז כמו שכבר אמרו מעלי… אני כאן אם את רוצה לדבר או כל דבר,
באמת אולי תוכלי לפרוק כאן באתר ולהרגיש טוב יותר… אני באמת מקווה שזה יעזור, רק אל תפגעי בעצמך יותר, יש אנשים שאכפת להם ממך כאן, באמת אכפת להם אני מבטיחה.
אל תפגעי בעצמך, זה לא שווה את זה
יש דברים שטוב לחיות למענם
ואולי את לא רואה אותם עכשיו..
אם את רוצה,
האימייל שלי: [email protected]
שני אשמח לעזור לך, יש לי חברה שעברה התעללות ותמכתי בה אחרי שזה קרה, היא סיפרה לי הכל רק אחרי שזה נגמר…….
מה שאת כותבת פה זה בדיוק ממש מה שקורה לי..אני ניסיתי לחתוך אבל אין לי את האומץ..אל תתאבדי!
אני כלכלך מבינה אותך גם עלי עשו בריונות ביסודי בכי
ה ו כבר לא הייתי מסוגלת למאת מהבית ועכשיו אני כבר עולה ל- ט ואני גרה באותה שכונה ומפחדת לצאת מהבית מפחדת לפגוש את הבנות האלה שיתעללו בי ביסודי זה הרגשה מגעילה משפילה תבכי כמה שאת רוצה תבכי חופשי זה משחרר זה מרגיע זה שופך זה טוב לחתוך זה דבר מגעיל למרות שעשיתי את זה אבל זה מגעיל ואני יודעת שלפעמים זה הדבר היחיד שנראה הכי טוב לעשות שאת חוזרת מהבצפר שבורה ואת רק מתה להכאיב לעצמך אבל תנשכי את עצמך תלחצי על היד תציירי על היד תעשי הכל רק כדאי לא לחתוך זה לא מועיל ורק שתדעי אין כזה דבר מישהי מכוערת עםנאת מרגישה מכוערת תתאפרי תתלבשי יפה תעשי הכל כדאי להרגיש יפה זה מעלה את הביטחון העצמי בטירוף ובבקשה אל תיפגעי בעצמך תעברי בית ספר תתנהגי שונה אל תספרי לאף אחד על מה שקרה כלום ואני עכשיו בבית ספר אחר ותאמיני לי יש תקופות שיורדים ואני שבורה וילדה פרחה אחת מכירה את כל הפרחות מהיסודי שלי ותמיד שאני מעצבנת אותה היא אומרת (יותר נכון צורחת) רוצה שאני יספר מה עשו עלייך ביסודי? רוצה? אז אל תעצבני אותי יבת זונה בהתחלה תפסתי ממנה ופחדתי ועכשיו אני אפילו לא מדברת איתה עם היא עוצרת ומדברת איתי אני שותקת אומרת יפה יפה והולכת תתעלמי מהם תישמעי שירים תעשי הכל אבל תתעלמי מהם ממש פרקתי פה ואני מקווה שעזרתי לך אני כחכך מבינה אותך ודואגת לך אז אני מקווה שעזרתי ביי (:
נעים מאוד גברת " כולם שונאים אותי", ממש כמוך גם אני עברתי בריונות, אמנם לא ברמה שלך אלא פחותה יותר, אבל בכל זאת אני יודע איך זה מרגיש.
ועוד משהוא שאני יודע ואני מאוד מקווה שאת תלמדי בזמן הקרוב, שלא כולם שונאים אותך. האנשים בבית ספר שונאים אותך ( מה שגם בכלל לא נכון, אבל אני זורם איתך בקטע הזה)
השנה האחרונה הכרתי המון אנשים חדשים מחוץ לבית הספר שלי, וגם אנשים חדשים בתוך הבית ספר שלי, אנשים שעוברים את אותו הדבר שאני ואת עוברים כל יום כל היום.
ככל שמצאתי יותר אנשים מחוץ לבית הספר שלי גילתי שאני לא בן אדם רע, ושלא כולם שונאים אותי, אלא רק האנשים המטומטמים\ המושפלים ביותר שונאים אותי, וגם אותך.
אני בטוח שאת מרגישה נורא כרגע, אבל אני יכול להבטיח לך שהכל עוד הולך להסתדר, וזאת לא עוד הבטחה סתמית כדי להרגיע אותך אלא הבטחה אמיתית לגמרי.
מחוץ לבית הספר שלך ( או אפילו בתוכו) נמצאים אנשים מדהימים שרק מחכים שתמצאי אותם ותהפכי לחברה שלהם, זה לא אומר שיספיקו לשנוא אותך, אבל ככל שתצברי יותר כוח תביני שהשנאה הזאת היא כלום. פשוט שום דבר.
ולגבי כל השאר שעוברים את אותו הדבר, אני מציע לך לכם לעשות בדיוק את אותו הדבר.
תזרקו את הסיכנים ותספיקו לחשוב על להתאבד. הגיע הזמן לחגוג.
למה לחגוג אתם שואלים? זה בגלל שאתם אחד מהאנשים הטובים היחידים בעולם הזה. כל הכבוד. שיהיה לכם במזל ומקווה לראות אתכם בקרוב.
#MIKENK