במקום הזה ביום ההוא
במקום הזה ביום ההוא /איריס לוי -18.11.20
כמה שיהיה גבוה ויפה בעל כניסה מרשימה עם שומר חייכן ומסביר פנים עציצים בכל פינה ומעלית גדולה ומרווחת כל אדם היה מוותר מלהיכנס, אבל יש ומסלול החיים מוביל אותנו ברגלים כושלות למקום שבו הקירות הלבנים דהויים, מאגלי הדמעות והריח של נוזל הרצפה וחומר החיטוי לא עובר בנשמה. מעבר לכל דלת יש ונשמע קול אנחה כבדה וצפצוף מונוטוני, נשמות דוממות מבקשות להשתחרר בלי מילים .במסדרון הארוך הולכים הלוך ושוב מלאכים בלבן מחייכים חיוך עייף ומסור. בחדרים קרני השמש חודרים דרך התריס המוגף , נשמע קול המכונה שנושמת בכבדות עייפה כרצה למרחק בלי לעצור, ולצדה מצפצפת אחותה בקול צורמני עם מיני קווים עולים ויורדים בקצב באדום צהוב וירוק .ובעיניים דומעות כל מה שביקשה הנשמה לקום ולרקוד לצלילי המוסיקה ולשיר ונדם קולה ביום ההוא והצפצוף גם הוא יישר קו.
תגובות (0)