בין ארבע קירות

תקוע בין ארבע קירות.
מנסה להתרכז, להקשיב זה קשה.
המורה מדברת ואני מנסה.
נרדם במקום נופל על הרימון.
חוטף צעקות לשבת ולסתום.
שב ותקשיב, תשתוק ותבין.
הלוח מלא והראש שלי גם.
הטקסט בורח מתפזר לכל עבר.
שואלים אותי שאלה.
החדר נחשך ואור הזרקורים נופל עליי.
אני לא יודע מה להגיד.
זה מביך.
המורה מצקצקת והתלמידים עייפים.
אני מרגיש מטומטם, דבר לא מבין.
יוצא לשירותים רק להיות לבד.
מביט על המראה ורואה אידיוט מושלם.
עוצם את העיניים ופוקח אותם 20 שנה אחרי.
עדיין אותו איש שלא מבין דבר.
נשאר מאחור ומביט למחר.
מקווה שהכל יסתדר.
הכל נראה אבוד.
לומד למבחן ורוצה לעבור.
עבר כל כך הרבה זמן ועדיין נשארתי אותו ילד מפוזר.
"לומד".
לפחות מנסה.
גם אם נכשל ולא הולך.
אני לא מוותר.
ולא חסר כישלונות.
טעויות אני עושה המון.
מכל טעות לומדים.
אז אני לומד יותר מכולם.
גם אם זה קשה.
ללמוד זה קשה.
במיוחד שאתה סגור ככה באמצע….
בין ארבע קירות.