בועות

אני מתהלכת במוחי, מנסה להתחמק מכל המחשבות, הרגשות התחושות, שמגיעות בצבעים וצורות שונות. אני מנסה להתחמק מבועה סגולה שצפה בתוכה המילה חרדה, אך ללא הצלחה ועוד בועה ועוד בועה שבתוך כולן צפה המילה חרדה בצבע סגול. ובועות החרדה לא פוסקות מציפות אותי עוד ועוד, גורמות לי לרעוד, לפחד לרצות לנוס משם אך איני יכולה לברוח ממחשבותיי, מרגשותיי מתחושתי. אני מצליחה להתקדם, והבועות הסגולות נשארות מאחור.

לאחר כמה פסיעות באה לקראתי בועה שהמילה פחד צפה בתוכה, גדולה, אדומה עם סימן קריאה. ובדיוק כמו הסגולה עוד ועוד בועות עם המילה פחד מצפיות אותי, עוטפות, לא נותנות מנוח. אני מנסה להתחמק אך הן רק מתגברות אני מתיישבת סביבן סחרחורת תוקפת אותי, הן ממשיכות לעטוף, לא מרפות אט אט הסחרחורת דועכת ואני מצליחה להשתחל מבעד לבועות ואני מתקדמת הן נשארות מאחור.

אחרי מספר דקות, נקרת בדרכי בועה קטנה, שבתוכה מהבהבת המילה חולשה בכחול, רק שתי בועות מקיפות אותי איני יודעת למה. ואני ממשיכה בדרכי .

אני פונה ימינה, בועה באה לקראתי, המשפט מה חושבים עלי? צפה בתוכה שחורה, גדולה. וממש כמו הבועות הקודמות הן עוטפות, מכל עבר מתקבצות סביבי מראות שהן נוכחות. אני מביטה בהן כמה דקות, תוהה ביני לבין עצמי. ושוב ממשיכה בדרכי. והן, הן נשארות מאחור.

אני ממשיכה ישר, רק אחרי מספר דקות ארוכות באה לקראתי בועה, בתוכה המילה אהבה בכתום צפה, ותמונות של אהובים עלי צפות ליד. עוד בועות מגיעות וצפות בתוכן המילה אהבה, הבועות מקרינות חמימות, אני כה רוצה להישאר שם בין שלל בועות אהבה אך אני ממשיכה, מסוקרנת מה אפגוש בהמשך.

אני כעת פונה שמאלה, לתוך סמטה צדדית. ובועה מתקדמת לעברי, בתוכה צפה המשפט "אם מה שאמרתי בסדר, מתאים לנושא, לדיון" צפה בתוכה כסופה, וגדולה. וכל הבועות, כמו חברתן הראשונה עוטפות מכל עבר מקרינות קור, אני חומקת משם לא רוצה להישאר שם.

אני ממשיכה בסמטה, ועוד בועה מתקרבת, "התלהבות" רשומה בתוכה בירוק וסביבה צפים, כבשים ושוקולד. אני משוטיה יד לאחת מהבועות, מלטפת את הכבשה הצמרירית, וממשיכה.

בבועה הבאה, רשום עצב באדום. ובבועות תמונות של רגעי שבירה שלי, של בכי היסטרי.
רעד קל עובר בגופי אני עוצרת בעצמי לבכות, ומזכירה לעצמי שהרגעים הללו חיזקו אותי.

אני פונה ימינה, ובועה שבתוכה צפה המילה אושר בצהוב מתקדמת לעברי והן עוטפות אותי גורמות לי לאושר אמיתי גם בהן יש תמונות של רגעים מאושרים, שגורמת לחיוך. משפטים מתוך ספרים ושירים אהובים צפים בבועת, מסבות לי כל כך הרבה אושר.

אני מגיעה לסוף המסלול. כל הבועות שליוו אותי שם והן מחזיקות שלט, אנחנו אתך לכל החיים תצטרכי להתמודד איתנו!.