בועות סבון

בועות סבון, מוטי לקסמן
פעם נסעתי להיפגש עם קבוצה במחנה צבאי.
בדרך עמדה אישה, הרימה ידה, עצרתי.
שאלה אם אני עובר ליד הקיבוץ, השבתי בחיוב, נכנסה והמשכנו לנסוע.
שיחה קלילה התפתחה.
בין השאר סיפרה שהיא מאוד מצוברחת. היא עובדת בחדר האוכל בשטיפת כלי האוכל לאחר ארוחת הצהריים, ו"זה מה זה משעמם ומדכא"!!!
"את בטוחה"? שאלתיה.
פערה את עיניה בתימהון מהול בבוז.
"ראי, כשאת עומדת ליד מכונת שטיפת הכלים האימתנית. שימי לב לבועות".
"אני לא מבינה, בבועות הסבון האינסופיות"?
"כן, שימי לב, מה אומרת בועה אחת כאשר היא פוגשת צלחת עטורה בשרידי פירה לבועה אחרת שפוגשת כפית עם שרידי לפתן".
עיני האישה קטנו לחיוך מתוק.
הגענו לפתח הקיבוץ.
ירדה, הוסיפה "יש לי משימה, טוב שפגשתי אותך".