בדידות הסופ"ש

היא יושבת לבדה, מניחה את ראשה אחורנית אל הכריות שתומכות בגבה,
התחושה החזקה שבאה מבפנים ועולה מעלה אל גרונה חונקת.
המחשבות ממלאות שוב את ראשה, והתסכול הוא שוב מגיע בשיא הכיעור
למה, למה מגיע לה, היו לה החיים המושלמים , בעל ילדים בית מדהים,
עבודה עיסוקים מלא חברים, לוקחת נשימה עמוקה ונזכרת בלפני שהכל קרה….
סופ"ש מגיע וההכנות בעיצומן, מה עושים השבת הזאת, יוצאים לטיול עם החברים, נפגשים בים, בבריכה, יאללה מתארגנים נוסעים לאיזה סופ"ש מדהים עם המשפחה, חיים מלאים, שמחה כן גם מריבות קטנות, אור ואהבה, התנהלות רגילה.
סוגרת את העיניים ולוקחת עוד נשימה, עכשיו הכל ריק, הבית שומם, הלב מתפוצץ מכאב, נשארה רק המחשבה והזיכרונות על מה שהיה, על החלומות שהתנפצו בבוקר יום אחד, הריקנות שמלאה את הדברים שעשינו, הילדים שגדלים ויוצאים מהבית, עוד חדר מתרוקן ואת רוצה לצרוח, אבל שותקת מחייכת את לא תעצרי את הילדים מלפרוח, עוד שבת מתגנבת לאיטה ,ושוב המחשבות על מה שהיה ומה שעכשיו, היית כל כך צעירה ,תכננת את חייך כל כך בקפידה, לימודים, תואר, עבודה חתונה וילדים… לא בהכרח בסדר שכתובים, ואז ביום בהיר בלי שום הזהרה, התעוררת לבוקר חדש ונורא, החיים כמו שהכרת נמחקו ונזרקת לתוך מציאות מקבילה, דומה אבל שונה, ניסית שוב ושוב להתעורר ממנה ללא הצלחה, והחיים יש להם את הזרימה שלהם, את חיה את חייך לפי מה שהחברה מכתיבה, עוד פגישה יציאה וכלום את פשוט ריקה.
מוצאת כמה נחמות קטנות, מנסה כל בוקר לשים את החיוך במקום, לא משנה שבקושי ישנת בשבוע האחרון, והזמן כלל לא מרפא את הפצעים, את נזכרת בחלומות הילדות, מה הייתם אמורים לעשות שהילדים כבר בוגרים, אבל את לבד במיטה ישובה, הדמעה על הלחי יורדת לאיטה, אולי את קשה כמו שכולם אומרים, אולי באמת את כל הזמן פוסלת סתם בחורים, מה את אוהבת להיות לבד עם עצמך? לא תוותרי ותעגלי פינות בשביל להיות עם בחור? ושוב את נזכרת בשיחות שהיו, בבקשות המוזרות ובמה שניסו, בשקרים שסיפרו לך לפני הפגישה, בניסיון להכניס אותך למיטה, וכל מה שאת רוצה זה באמת אהבה, אהבה כזאת עם פרפרים , אהבה שנפרדים כבר להיפגש שוב רוצים, שהחיבור יהיה גם מעניין לשני הצדדים, שתוכלו לדבר על כל הנושאים האהובים, ושוב את חוזרת למציאות של היום, מבינה שזה עוד חלום… מתנחמת בשנים שכן אהבת בשנים שחלקת עם האחד, אבל הבדידות מכה בחוזקה ואת מוצאת את עצמך עם אותה השאלה… בשביל מה? בשביל מי? למה להמשיך להילחם? לוקחת נשימה עמוקה ושוקעת לתוך השינה