באמת שאני לא יודעת.
אני לא יודעת כבר מה לעשות, באמת שאני לא יודעת. ללכת עם הלב או עם הראש? לעשות מה שאני רוצה או מה שצריך? אני יודעת שבשביל להגיע רחוק אני צריכה לעבוד קשה, זה לא בא בקלות. אבל האם אני באמת רוצה לקום כל בוקר עם חרטה על הבחירות שעשיתי? לא שלמה איתן? אני כבר לא יודעת, באמת שאני לא יודעת.
כולי מבולבלת, לא יודעת מה קורה איתי, נראה לי שקוראים לזה גיל ההתבגרות. אני כבר לא יודעת מה אני מרגישה, מה אני רוצה. באמת שאני לא יודעת. אין לי מושג עם מי אני רוצה להיות ועם מי לא, את מי אני אוהבת ואת מי אני לא יכולה לסבול- הגבול ביניהם כל כך דק, שלפעמים הוא מיטשטש ושני הדברים מתערבבים זה בזה. אני יכולה לא לסבול את מי שאני אוהבת? אני מניחה שכן.
אני לא בטוחה מי חבר אמת, ומי סתם צבוע ומונע מאינטרסים אישיים. מי יאכזב ומי יפתיע? מי אוהב? מי משקר? מי שונא? באמת שאני לא יודעת.
אני מתגעגעת לתקופה שבה הייתי עוד ילדה. בה לא הייתי צריכה להתמודד עם כל השאלות האלה, שאי אפשר לענות עליהן עכשיו, וכנראה שלעולם לא. לתקופה שבה הכל היה פשוט וטוב. לא הייתי צריכה להתמודד עם כל זה. פשוט חייתי את חיי באושר ובנחת, מוקפת בחום ובאהבה.
מפחד שיום יבוא ויגמר לי הצחוק והדמעות. אולי אפילו הרגשות. שאני פשוט אחיה בלי באמת מטרה או רצון. פשוט אחיה. כעובדה. סתם עוד בן אדם בעולם.
אני תוהה מדי פעם אם למישהו באמת אכפת ממני? כי האמת? אני מרגישה כאילו אני שם בשביל כולם אבל אני באמת צריכה שיהיה פה מישהו בשבילי. שיבין אותי, יתמוך בי, יסמוך עליי. מישהו שאני יכולה להיות לידו אני, בלי מסכות ובלי נסיונות כושלים לרצות מישהו. פשוט לחיות, לצחוק, להנות, לדבר, לשתוק ולאהוב. בלי ריכולים, שקרים או אכזבות.
אני פשוט מרגישה פספוס ככ גדול. הרי אלו אמורות להיות השנים הכי טובות של החיים שלי לא? כנראה שלא. באמת שאני לא יודעת.
לא יכולה להיות עצמי בלי לפחד מה יחשבו עליי ומי יחשוב עליי. אני חייבת להפסיק כבר. למה ככ אכפת לי?! כנראה כי אני בן אדם.
אני רק מקווה שיום אחד העולם יהיה נקי משנאה ויתמלא באהבת חינם ללא תנאים.
העולם שלנו יכול להיות עולם טוב, הכל תלוי באיך נסתכל עליו.
תגובות (1)
וואו כמה שאני מבינה אותך…טוב אני יתחיל במגילה שלי ???? אז ככה..דבר ראשון אני יכולה להבטיח לך שזה לא בגלל גיל ההתבגרות,אצל ילדים נערים ואפילו מבוגרים תמיד צצות השאלות האלה מה כן ומה לא..הבחירה הכי קשה היא בין הלב לבין הראש..הראש יודע מה טוב לו והלב יודע מה הוא צריך,אין קשה יותר מההחלטה הזאת..תעשי את הבחירות לפי מה שנכון לך באותו הרגע..אני חושבת שאנחנו לא צריכים לחשב את הכל לפניי הזמן,היום את אוהבת ילד אחד? לכי תגידי לו,דחה אותך? סורי על השפה אבל שיקפוץ,ממשיכים הלאה חודש הבא את נדלקת על הילד השני? לכי דברי איתו 'תשיגי אותו' גם אם זה לא לקשר רציני,עושה לך טוב להיות קרובה אליו? שיקפצו כולם..באלך היום לקום בבוקר ולצבוע תשיער לכחול? אם זה טוב לך תעשי אתזה ושכל הקנאים והרכלנים יצאו להם העיניים..מקווה שהבנת מה שניסיתי להסביר לך..שתהיה שבת שלום :)