"את חשובה לי."

את חשובה לי.
המילים האלה, הן המשמעות שלי. הן הפחד הגדול ביותר שלי. הן כל מה שאני רוצה לשמוע. כל מה שאי פעם רציתי לשמוע. ואני לא יודעת, אני לא חושבת שאי פעם אדע, אם הוא מבין את המשמעות שלהן עבורי. אם הוא יודע מה אני מרגישה כשהוא אומר אותן. אני לא אדע, אם הוא מבין את השקט ששורר בתוכי. אני לא יודעת עם הוא מבין שהוא מצא את הבעייה הכי גדולה, המקור לכל עצב ודיכאון וחוסר וודאות, ותיקן אותה. הוא תיקן אותי. ואני לעולם לא אדע אם הוא עשה את זה בכוונה.
את חשובה לי.
אז אני כן משנה.
אז אני כן קיימת.
אז אני כן משהו.
לא, אני לא משנית או לא חיונית או סתם. אני חשובה.
אני חשובה.