את בליבי את בנשמתי או איך התחלתי לאהוב את רוד סטיוארט

כל אחד ואחת מאיתנו יש לו את פסקול חייו. השירים והמוסיקאים עליהם גדלנו ואותם שמענו , לפחות בתחילה, כמאזינים "שבויים" בבית הורינו או בבית סבא וסבתא שלנו.
אם תשאלו את אחי ואותי הפסקול שלנו הוא ללא ספק קודם כל ולפני הכול אלביס פרסלי. אבא היה ועודנו מעריץ. בזמנו, ואני מתכוון בתחילת שנות ה- 80 הוא היה מקליט תכניות רדיו ששידרו את אלביס על גבי קלטות, שאנחנו קראנו להם קסטות, על מנת שאם במקרה החמיץ משהו יוכל לשמוע את זה שוב ושוב ברדיו טייפ באוטו הישן שלנו.
איזה יום חג היה לנו כאשר, אם זכרוני אינו מטעה אותי, השנה הייתה שנת 1981 ואבא קנה הביתה פטיפון ורמקולים.
אני עוד רואה בעיניי רוחי איך הוא מחבר את המשקולת של המחט בחרדת קודש.
יחד איתו אמא ואבא קנו שני תקליטים. אחד לי ולאחי – זה היה התקליט של הפסטיגל עם שירה הבלתי נשכח של לילך גליקסמן, זהירות בדרכים והשני אבא קנה בשביל עצמו.
היה ברור שהתקליט הראשון שאבא יקנה לפטיפון החדש שלו יהיה של אלביס. באופן מוזר זה לא קרה.
עד היום לא ברורה הסיבה מדוע לא קנה תקליט של אלביס אלא תקליט של לא אחר מאשר רוד סטיוארט.
אכן אלו שנות השיא של קריירת הסולו של רוד סטיוארט בוודאי בישראל, שנתיים לאחר מכן יגיע לישראל ויהיה זה שיחנוך למעשה את מופעי הפארק הגדולים בישראל (אגב התעלמות מהחרם הערבי), והמדינה תהיה אחוזת תזזית ותעקוב אחרי כל צעד שלו בארץ הקודש.
התקליט של סטיוארט שאבא קנה נקרא foot loose and fancy free אני זוכר היטב את עטיפת התקליט ובעיקר את צידו האחורי שתמיד היה מסתורי עבורי בתור ילד. רואים שם את סטיוארט לבוש חורפי והולך למקום לא ברור כאשר לפניו הולך כלב שקשה להבין האם שייך לזמר או נמצא שם במקרה, אבל הכי חשוב אני זוכר היטב את הצלילים.
מטבע הדברים כאשר יש לך רק שני תקליטים בבית ופטיפון חדש אתה שומע אותם שוב ושוב.
שני השירים שנכרתו בזכרוני היו שיר הרוק HOT LEGS שבו מגלה סטיוארט איכות ווקלית צרודה בלתי נשכחת והשני בלדת הרוק העל זמנית YOU'RE IN MY HEART שכתב סטיוארט לקבוצת הכדורגל האהובה שלו סלטיק יונייטד והשווה את אהבתו אליה לאהבת אישה גם בהיבט הפיזי.
אני זוכר שמספר שנים אחר כך הלכתי ברחוב הראשי בעירי גבעתיים ועיני צדה בדוכן העיתונים את עיתון 'מעריב לנוער'. שער העיתון זעק "רוד סטיוארט חוזר בגדול" עם תקליט חדש. אני זוכר את ההתרגשות שאחזה בי . מיד חזרו אליי הצלילים ששמעתי בבית ,מיהרתי לרכוש את הקסטה החדשה, וחזרתי לשמוע שוב את התקליט שאבא קנה לאחר זמן רב שלא שמענו אותו בבית, בכל זאת עברו כמה שנים ורכשנו תקליטים רבים בדרך, הרבה מהם של אלביס, תודה ששאלתם.
מאז ועד היום אני עוקב באדיקות אחרי כל צליל חדש של סטיוארט ומזמן כבר הפכתי למעריץ של המוסיקה שלו ולא פחות של הכתיבה שלו. גם כאשר ירד אל מתחת לרדאר בישראל אני רק גיליתי אותו יותר ויותר.
נעתקה נשימתי , ואין כאן הפרזה, כאשר לפני שנה בדיוק הוכרז כי רוד סטיוארט יגיע לישראל בפעם השלישית למופע בפארק הירקון , כנראה בפעם האחרונה בישראל.
איזו סגירת מעגל נהדרת זו הייתה שאבא שלי בן ה- 74 אבל כמו סטיוארט עדיין בשיאו, אחי ואני , הגענו דרוכים לגולדן רינג. מבחינתי זו הייתה התגשמות של חלום בטח כאשר שרנו יחד עם כל הקהל you're in my heart you're in my
soul .
אבל השיא עוד היה לפנינו…מי שמכיר את רוד סטיוארט יודע שהוא חולה על כדורגל ואחד המנהגים שלו זה לבעוט כדורי רגל חתומים לקהל, הפעם עשה את זה במהלך השיר stay with me שיר רוק בריטי שנחשב קלאסיקה שכתב בצוותא עם רוני ווד , לימים גיטריסט הרולינג סטונס, בלהקתם THE FACES מאיפה הכדור הגיע אני לא יודע, את מעופו לא ראיתי, אבל נחשו מי תפס כדור. אבא. הכדור נמצא היום בחדרו של הבן שלי בן ה – 6 והוא יודע שאסור באמת לשחק בו.
בזכות אבא התחלתי לאהוב את רוד סטיוארט, ושיריו ליוו אותי כל חיי, בזכותו ויחד איתו הגעתי לפארק הירקון לסגור מעגל .
כל אחד והסיפור שלו כל אחד והפסקול האישי שלו.
זה היה הסיפור מאחוריי הפסקול שלי.