אתר "סיפורים" ואני

קהילת אתר סיפורים. זהו לא בדיוק סיפור אלא יותר קטע אשר מתאר קצת את החוויות שלי מהאתר הזה.

האתר הזה נתן לי שלושה דברים:
משהו לאהוב אותו
משהו לצפות לו
משהו לקוות לו.
למדתי לאהוב את הכתיבה, את הקריאה, את התגובות שאני נותן ומקבל.
למדתי לצפות בקוצר רוח לאישור סיפוריי, לאישור סיפורים של אחרים ולקבלת התגובות ולנתינת התגובות.
למדתי לקוות שיאהבו את סיפוריי ואף ישמחו על תגובותיי.

בעייני, אם יש לך למה לצפות, למה לקוות ולמה לאהוב יש לך את כל האושר שאתה צריך.
האתר נתן לי להתבטא בצורה הכי טובה שלי, ללא כל הפרעה מסוגים שונים.

בעבר שהייתי כותב סיפורים הייתי שולל אותם מיד בטענה שהם "לא טובים" וגם לכאן העלתי סיפורים שטענתי שהם "לא טובים" ומכשקיבלתי תגובות חיוביות למדתי לאהוב אותם.
למדתי שמערכת הביקורת העצמית שלי הייתה נוקשה יתר על המידה והאתר הזה והקהילה החמה והכל-כך מרגשת הזו בנתה לי מערכת ביקורת עצמית חדשה.

בעבר הייתי ביישן מאוד להקריא את תוצריי בפני אחרים.
כיום למדתי שאין לי שום סיבה מעולם להתבייש. אם אפול על אוזניים ערלות, אוכל תמיד למצוא את אלו שישמחו לשמוע את אוסף המילים שהפכו לסיפור.

מגוון המחברים שהעלו לי חיוך גרמו לי להרגיש כחלק ממשהו שהוא גדול ממני. אומנם אני בורג קטן אבל גם הבורג הקטן הזה משפיע ומושפע הן ממה שהוא יוצר והן ממה שהאחרים יוצרים.

למדתי להעריך יותר את הכל, ולא רק את מה שאני כותב. למדתי להעריך את התגובה, את האושר, את הדברים שקיבלתי.
הסיפורים העניקו לי הזדמנות להיכנס לנעליו של משהו אחר. לקרוא סיפורים שלא יצאו לאור ולעולם לא יצאו אולי כיוון שהכותב מתבייש ואולי בגלל שההוצאה לאור "לא תיקח את הסיכון" אבל הם פשוט מבזבזים פז טהור, אולי פז קצת מלוכלך אך מספיק שיורידו ממנו את האבק וכבר יהיה ניתן לראות את האוצר.

אני רוצה להודות לכולם על כך שנתתם לי הזדמנות ואני מאחל לכולם לרגל השנה החדשה שכן יירבו הסיפורים.

ודבר אחד אחרון. אני מאוד אוהב מתמטיקה. כרגע היחס אומר שלכל מחבר יש בממוצע 3 סיפורים. לדעתי המטרה המשותפת של כולנו צריכה להיות – הגדלה משמעותית של זה. אני מאחל לכולנו שעד שנה הבאה נגיע לממוצע של לפחות 5 סיפורים למשתמש.

שנה טובה, מתוקה ושמחה לכל קהילת אתר "סיפורים" ולמשפחותיהם!.