"אצבע מאשימה"

אני מנסה לשכוח ולשקוע למציאות שונה,
אני רואה שוב ושוב את אותה הסדרה.
לשמוח בשמחתם, להרגיש בכאבם,
אולי אני ירגיש יותר בטוחה איי שם.
מה חשבתי? שזאת באמת המציאות?
אנשים משחקים ואני נותנת לזה משמעות?!
אז למה עדיין ובכל זאת אני מחכה לעונה שלוש?
למה עדיין אני מחפשת עוד ועוד ועוד?!
התחושה השקטה הזאת שרומזת לי שאני טובעת,
ההתכחשות המצמררת שבתוכה אני שוקעת.
כבר נגמרו לי כל המהלכים, נסגרו הדרכים,
נשארתי כאן לבד, מחפשת את מי להאשים.
יש לי כל כך הרבה אצבעות הפנייה לאנשים,
אך מכולם נשארתי עם אחת שמצביעה על עצמי,
נשארתי עם עובדה מכאיבה אך דיי להכחיש,
אחת כזאת שנקווה שאני ידע איתה להשלים…