אף אחד לא מבין את מה שאני מרגישה…
הם אומרים " את תתגברי על זה" אבל אני לא.
הם אומרים "הצלקות יתאחו" אבל הן לא.
הם אומרים "זה לא נורא" אבל זה כן.
תיכנסו לתוך נעליי רגע.
תעברו את העלות, הירידות, השמחות והכעסים.
ורק אז, רק אז תחשבו איך לשפוט אותי.
כל לילה מנגבת דמעה לאט, משתדלת להיות בוגרת, לעצור את הדמעות.
אבל לפעמים הן זורמות סתם ככה ומכתימות את הלחיים.
בגלל, שאף אחד בחיים לא יבין מה אני מרגישה..
תגובות (1)
אם את תסתכלי סביבך את תראי שאין בעולם בן אדם שלא חווה את זה
ואין בן אדם שלא היה בוכה בכל לילה וצורח מבפנים
אם את תסתכלי טוב טוב, את תראי שבאתר הזה בכל יום עולים סיפורים אישיים
וכמעט תמיד כל מה שצריך זה תמיכה ועזרה
ואם יגידו לך שזאת רק תקופה זה לא יעזור
ואם יגידו לך שאת תעברי את זה זה גם לא יעזור כי את לא יודעת מתי
ממה שאת כתבת אני לא ממש יכולה לייעץ לך כי זה לא ממש ברור מה קרה
אבל את רוצה לדבר אני תמיד כאן [email protected]
ננוני.