אנשים ומערכות יחסים.

מזדהה עם מה שכתבת ובכל זאת, למרות שגם אני מנסה לחיות את החיים בינתיים בצורה הישרה הזו – לא יכולתי גם אני להימנע מזה.

אני גרועה ב relationships. חברות שלי צוחקות עליי כי אני אומרת שכשאני אתחתן (אם זה יקרה אי פעם ) אני אשן בחדר נפרד מבעלי ושהוא יצטרך להגיד תודה על זה שאני מוכנה לתת לו חיבוק ושאני מסכימה שהוא יגור איתי באותו בית (אני לא בטוחה שאני מוכנה ). אני לא מאמינה במערכת יחסים לפני גיל 17 לפחות. ואני אומרת את זה מנסיון. היו לי ארבעה חברים כל אחד מינימום 9 חודשים (האמת ששניים מהם היו חברים שלי בו זמנית. פשוט אחד מהם הפך איכשהו לחבר שלי, ולא ראיתי סיבה למה האיטלקי החמוד שעלה לארץ ואיתי בכיתה לא יכול גם להיות החבר שלי, במיוחד אם גם ככה הוא מביא לי כל יום פרחים… ) ואני לא חושבת שזה תרם לי במשהו. להפך, החבר האחרון שלי סוג של בגד בי וזה עירער לי את כל הביטחון בבחורים כי הוא היה כל כך מושלם ומתוק ויפה ואז גיליתי שהכל היה שקר… אבל- אם את בטוחה לחלוטין שאת באמת אוהבת אותו- ולא בגלל מראה אלא בגלל אישיות- go ahead. פשוט תתחילי לדבר איתו. אם יש לך את המספר שלו, את יכולה לכתוב הודעה לא אמיתית בכאילו לחברה שלך, ואז "בטעות" לשלוח לו במקומה. זה יפתח שיחה, וככה תכירו יותר. אם אין לך מספר תשאלי חברות שלך עליו, ותבקשי שישיגו לך את המספר. אם גם זה לא עובד תמיד אפשר פשוט לומר היי בפעם הבאה שתראי אותו ולנסות להתחיל שיחה