אנשים בתוך ההמון, ואני.

אנשים הולכים בתוך ההמון, נתקלים אחד בשני, שולחים מבט חטוף או ממושך לאנשים שמושכים את תשומת הלב שלהם.
יש יותר ממאות אלפי המונים בכל העולם, ולכל אחד יש את הסיפור שלו, בין אם זה אדם מבוגר בן 90 שחיי חיים מלאים או תינוקת בת שלושה חודשים שמי יודע אם הסיפור שלה הוא ארוך בכלל.
בתוך כל ההמונים האלו יש גם אנשים רעים.
אני לא אחת שאקבע מי מוסרי יותר ומי מוסרי פחות, אבל כשהקו הזה מגיע לרוצחים, אנסים או אנשים שפוגעים במכוון באנשים אחרים, זה דיי ברור.
ואני שואלת את עצמי, מה האדם הפשוט יכול לעשות בשביל לשרוד את חיו?
אנשים פוגעים אחד בשני כל הזמן, אומרים מילים כואבות כדי שיחשבו לחזקים, חלקם חיים בבועה שלהם, חלקם פשוט אוהבים לפגוע.
יש אנשים שכל החיים שלהם משפילים אותם, פוגעים בהם ( פיזית או נפשית כאחד) והם צריכים להמשיך להתקיים בתוך המונים שמתחלפים ביניהם ואף אחד לא שם לב אליהם.
אז אני פונה לכל האנשים בהמון החיים, גם אם אתם הורים או חברים או מכרים מהעבר, גם אם אתם חלק גדול מאוד ממני וגם אם יכאב לי מאוד ממכם, אני לא אתן לכם להוריד אותי למטה.
בסופו של דבר אני אהיה עצמאית ואוכל לעבור מהמון אחד להמון אחר, עד שיהיה לי טוב בסביבה שאני נמצאת בה.
אבל עד אז, אני אומרת לאותם אנשים שרובם פשוט אגואיסטים, אלו שמנסים לפגוע בי. אני יותר חזקה ממה שאתם חושבים, ויותר חזקה ממה שאני חשבתי.