אני

בס"ד.
מי אני? מה אני ולמה?
חשבתי שכבר עניתי על שאלות הזהות והבהרתי לעצמי מה היכולות והגבולות שלי.
אני, כל כך שאפתנית דורשת ופועלת אך מפחדת.
אני, כל כך לא הבנתי עד אותו היום שהביטחון העצמי שלי רחוק מלהיות גדול. לא, אני לא ידעתי שהחיים יכולים להראות לי פרצוף מאכזב. אף פעם לא חשבתי לעומק על דברים. לא היה מובן לי שבשביל להצליח כאן צריך אופי חזק. אבל אני כזאת חלשה, לא מסוגלת להתמודד מול הפחדים שלי. לא מסוגלת להתייצב מול אנשים שמביטים בי במבט מלגלגל.
אני, זאת שתמיד מראה ששום דבר לא יכול לשבור אותי, נשברתי. מילים אף פעם לא היה הצד החזק שלי אז דרכם הראתי את החולשות שלי.
באלי לבכות לצרוח ולבסוף להגניב חיוך קטן של תבוסה. טעם חדש שזכיתי להכיר.
אני מודה לבורא עולם שנתן לי את האפשרות לנסות ולהתרשם, תודה לבורא עולם שנתן לי לראות עולם חדש ואמיתי לפני שאני יוצאת אליו.
תודה אבא.