אני עדיין מאמינה בטוב
בס"ד
רציתי, באמת שרציתי. השקעתי וניסיתי, באמת שכן!
נפלתי, באמת שנפלתי. חזק, כואב, התרסקתי.
ואיך זה הגיוני? ואיך זה נכון? כי הרי הרצון העז פותח דרך להכול.
אך כנראה שאצלי אין היגיון, אין נכון או לא נכון.
אז רציתי להגיד, למרות הכול, אני עדיין מאמינה בטוב.
אני מאמינה באהבה, אני מאמינה בכם, באנשים ובטוב ליבם.
ולמרות שאינני פה יותר ברצוני להעביר לכם את זה המסר, תחיו את חייכם, תאהבו את עצמכם
ותסמכו על אנשים , על טוב ליבם ועל טוהר מחשבתם, כולנו טובים, כולנו אוהבים.
אז אנא מכם,תמשיכו והכי חשוב, תאמינו.
תגובות (4)
לא ממש מסכימה אישית עם מה שכתבת.. אבל זאת רק אני. לצערי (או לשמחתי) לא מאמינה כל כך באהבה או באנשים. את בעצמך כתבת בשורה הראשונה שהתרסקת. אהבה מאוד מרסקת.. או לפחות מנקודת המבט שלי.
למה התכוונת, כשכתבת ב'רציתי להוסיף', למקרה שלא תהיי פה?
למקרה שאמות, אהבה מרסקת אבל היא בונה יותר מאשר מרסקת…
למקרה שתמותי? למה שזה יקרה?
סתם ככה, אנחנו בני תמותה, משהו מקרי, תאונה, היתאבדות, פסנתר נופל מהשמיים…