אני סתם ילדה שרוצה צומי.

אוקיי, תקשיבי לי ותקשיבי לי טוב
את לא הולכת לעשות שום דבר עם עצמך ,
אני הייתי בדיוק כמוך כשעזבתי את הבית ספר הישן שלי ועברתי לבצפר אחר….
באמת ,אבל עם הזמן התחלתי יותר ויותר להכיר מישהו והמישהו הזה התחיל להכיר לי
חברים חדשים ואז הכל התחיל להתקדם…… ואף פעם אבל אף פעם אל תחשבי שאת הכי מיסכנה בעולם. למשל אמנדה טוד מה היא עברה בחיים שלה ובסוף עברה להתאבדות….שזאת הדרך הכי דפוקה להיפטר מהבעיות שיש לך בחיים.
אני רק מנסה לעזור לך ותקשיבי לי אל תנסי לשלוח יד בנפשך
אף פעם!

אני מסכימה עם תומר! גם אם בהתחלה נראה גרוע בסוף יהיה לך טוב אם רק תשתדלי ותרצי בזה!!

איזה צירוף מקרים מיטורף.
פעם גם אני הייתי כזו. בגלל שהייתי -ונשארתי- רוסייה כל הזמן צחקו עליי והכו אותי. עד שיום אחד ילדה אחת, קבלה שכל, התנצלה ונהינו ידידות, ואז חברות. היחידים שדברתי איתם היו ההורים. הם באמת היו נפלאים. זה היה לפני 5 שנים ונמשך 4 שנים.
אם הייתי יודעת מה זה ואיך עושים אולי הייתי מתאבדת. אבל טוב שלא עשיתי את זה. כי עכשיו כבר יותר טוב לי.
אחות, להחזיק מעמד!!!
יש לך הורים, כנראה גם אחים, תנצלי אותם!!! אם הם קטנים תשחקי איתם, תקדישי זמן, זה עוזר. ההורים יקשיבו לך, אני בטוחה. אם תבקשי נגיד מאמא דקה אחת בערב לשמוע ולדבר אני בטוחה שהיא תוכל.

אל תעזי בחיים שלך לנסות להרוג את עצמך ! זה קצת קשה , אני יודע אני גם עברתי לבית ספר חדש פעמיים : בפעם הראשונה עברתי גם יישוב וגם בית ספר עברתי בכיתה ב׳ וכול הילדים בכיתה שלי היו מגובשים כבר וכשהצתרפתי אליהם הם לא קיבלו את זה יפה .. עם הזמן למדנו לחיות אחד עם השני וזה קצת השתפר אבל לא לגמרי כי עדיין היו ירידות והצקות ..
בפעם השנייה היה מעבר מיסודי לחטיבת ביניים שנה לפני שעברתי לחטיבה מצאתי לי 3 חברות טובות ועד היום אנחנו חברות טובות אני עכשיו בחטיבה והכרתי ילדים חדשים וכל המאמצים שלי לא היו שווים אם הייתי מתאבדת ! ותאמיני לי היו

הרבה פעמים שפשוט נשברתי אבל תמיד נזכרת במשפט הזה ״ hat doesnt kill you make you stronger " ( מה שלא הורג מחשל ) תחשבי פעמיים לפני שתעשי משהו מהיר .. סורי על החפירה אבל אני לא רוצה שתעשי משהו שאחרי תצטערי עליו ..

What

שני, רגע, תני לי לעכל את זה.
את בחיים, אבל בחיים לא תעשי משהו לעצמך, כו עוד אני יושבת לידך, ועוד יותר בעוד שאני חברה שלך.
שכחת אותי? (בכי,בכי,בכי)
אני לא מסכימה לכך!
\כולם רוצים צומי, את לא תתאבדי, כי אחרת אני אתאבד גם ואז מישהו אחר יתאבד (ציפייה,ציפייה) וכך הלאה.
לא.
את חייה כול עוד אפשר.
וחוץ מיזה את משתלבת בכיתה, את משחקת איתנו פיטר בהפסקות, אני ואת בקשר מאוד חזק לטעמי, ועם את חושבת שזה לא ככה אז אני אלך לעזאזל, אחזור חזרה, אלך לעזאזל שוב, ואתאבד שם.
מבינה?
אני מסכימה עם כולם פה ואני פשוט לא רוצה לחזור על הדברים שנאמרו. חוץ מיזה, תסתכלי! תסתכלי כמה אנשים באו, ראו את הסיפור! הגיבו, נחמו, עזרו, דאגו!
את בין חברים פה! מבינה?
הנה המקו שלך!
גן בקשר לכיתה? אני בספק אם אחרי בצפר את תיהי עם מישהי\ו בקשר. (מקווה שאיתי כן)
קיצר חפרתי.
אני פשוט, מרגישה כול כך חסרת מילים ליד כול מי שאמר פה כול מני דברים. אני לא באתי עם סיפור קורע לב. בכיתה הקודמת שלי הייתה לי חברה אחת, היא בגדה בי, למרות שהתחננה וטענה שלא יהיו לה חברות עם אני אעזוב. ואני עזבתי. אני גם מעולם לא הרגשתי שיש לי חברה ברמה כזו גבוהה שאני יכולה לספר לה דברים שאני אפילו לא מספרת לכרית שלי….
אבל עדיין.
למרות שחפרתי.
בשבילי שני, את בנאדם מדהים, ואת לא צריכה, ואת לא חיבת, ואת לא רוצה, ואת לא חושבת, ואת אפילו לא מעלה טיפונת בדעתך את העניין של להתאבד או משהו. את תשאירי אותי לבד!
את בנאדם טוב, מדהים, שהחסרונות שלו הופכים אותו בנאדם עוד יותר מדהים! (אילו הייתי בן הייתי חבר שלך, אבל סורי, אני עדיין אל בשלה לזה)
מבינה?
:)
חםרתי?

להתאבד ?!
שלא תעיזי !!
אין לי מילים בהשווה לאלה שאמרו קודם ,
אבל כל מה שאמרו פה הוא נכון .
כל מה שאמרו פה אני מקווה שתקחי לעצמך .
את לא צריכה לסיים את החיים שלך ככה .
יש לך פה חברה !!
תראי איך היא חפרה לך !!
נו … ?
לעולם , אבל לעולם ,
על תתאבדי .
תקראי שוב את כל מה שכתבו לך ותנשמי עמוק .

כולם מלבד יעל – אתם לא יכולים להגיד לי לא להתאבד. אז מה אם אני אתאבד, מישהי אחת שאף אחד לא שם לה עליה, ובכלל, אתם לא מכירים אותי. אתם לא תחשבו פתאום "איזה חרא שהחברה הכי טובה שלי\מישהי מהכיתה שלי\שכנה שלי\אחות שלי\הבת שלי מתו" אתם סתם תחשבו "בואו נשאל את יעל עם שני התאבדה או לא?" אז אל תגידו לי לא להתאבד.
וכל מי שאמר לי שהיו לו בעיות עם הכיתה, זה לא משנה. אני לא כיולה לעבור כיתה. אני יכולה, טכנית, אבל אז רוב הסיכויים שכל התכנונים לעתיד שלי יכשלו כשאני אצא מהתוכנית מחוננים. אני יכולה ללכת ללמוד בעירוני א' רפואה, או לעשות כל משהו נורמאלי אחר וכל כיתה אלאזורית אחרת, אבל זה לא יעזור. שם אני אהיה ה-פריקית וה-פסיכית שחושבת שהיא ביאנקה די אנג'לו או כל דבר בסגנון.
וכל מי שאמר שיעל חפרה לי וזה, זה לא משנה מזה שאני ילדה מפגרת שרק רוצה צומי. וכן יעל, חשבת פעם על זה שאני תמיד מזמינה את עצמי לשחק. שאף פעם לא ישאלו אותי, כמו ששואלים את כל אחד מהפיטרים האחרים, אם אני רוצה לשחק? זה תמיד "אני גם רוצה לשחק פיטר!" וכל השאר בסדר.

והם הגיבו בגלל שאני הכנסתי בכותרת דבר שנקרא "קריאה למשהו מסוים", וזאת אומרת שזה לא סיפור רגיל אלא משהו שקשור ברגש של אדם, הדרך הטובה ביותר להשיג צומי.

בסופו של דבר, אני שונאת את עצמי.

לא שני, אנחנו כבר החסורה של הפיטר, ללא שאלות אנחנו מיישבים בחצר, ליד הד'3 שמשחקים מנצ'קין וסופר מנ'צקין אומה שזה לא יהיה…..
את חלק מאיתנו!!!!!!
ורק לי מותר לשנוא את עצמי ולשרוט את עצמי (אהמאהמתקריתהסרגלאהמאהמ) את תשארי שפויה.
אני הפריקית וזה התפקיד שלי!
ה אהאהאהאהאהא!
שני, הכול בסדר, תרגעי, תשתי תה, ונדבר ביום שלישי כאני אחזור ללמוד סבבה?

אם את פריקית, אני צריכה להיות בבית משוגעים.
ואני עדיין ילדה מפגרת שרוצה צומי.
והייתי מצפה ממך לדעת שאני שונאת תה.