אני משתתף בצערך.

אם נעשה תחרות על כמות האנשים שאיבדתי… הייתי מנצחת.[שישה לעת עתה.]
שוב הבעיה הם הרווחים.
זה אמור להיות ככה – אמא, מה את עושה?
ולא – אמא , מה את עושה?
תמצאי אותי הרבה בקטעים שלך ;)
5+

זה פשוט יפה (:

אהבתי מאוד! עצוב ונכון.
איבדתי שתיים בחיי [אני אתחיל לבכות אם אפרט את תחסכו].
מדרגת 5!

עאעאע תודהה ♥♥

איבדתי חמש קרובים במיוחד (פירוט, אם זה מעניין מישו: 2 אחים, ילד שהתנשקתי איתו, ילד שישן מיטה לצידי, חברה הכי טובה) ואני מכירה לפחות עוד חמישה אנשים מתים. אהה גם מתו לי שתי סבתות וסבא, אבל זה היה כשהייתי קטנה, לא באמת הכרתי אותם
.מה שכתבת פחות או יותר מתאר את מה שמרגיש מישו בלוויה, השכלת לתאר באופן מעולה, סחתיןן!
נהניתי לקרוא ודירגתי חמש וכתבתי תגובה קצת חופרת אני מקווה שתסלחו ליי

אנשים, כמה דיכאון!
האדם היחיד שהכרתי שמת היה דוד של אימא שלי, וראיתי אותו אולי חמש עשרה פעמים בחיים שלי (במקרה הטוב). טכנית, גם אבא של אבא שלי מת, אבל לא הכרתי אותו והוא מת כשאבא שלי היה בן שנתיים-שלוש, אז אני לא מחשיבה את זה.
בכל מקרה, תמיד חשבתי שכל ה"הוא מת בשמחה" זה אחד הדברים הכי לא מעודדים שיש. "וואו, הוא מת בשמחה. עכשיו אני אלך לדלג לי בשדות פרחים בצחוק עצום ולא אזכור בכלל שהוא מת!"
חוץ מזה, אני די בטוחה שלפחות עשרה אחוז מהאנשים האלה לא מתו בשמחה.
אבל זה מצטרף לשאר השקרים שאנשים אומרים על המוות, אז נזרום.
אה, ובתור צינית בעצמי אני לא מוצאת שום בעיה בציניות.