אני מרגישה
אני לא אוהבת לצעוק את שמי בכיתה
אני לא אוהבת לשאול שאלות בקול,
אני לא צועקת בקולי קולות את התשובות בכיתה, ולא מספרת בדיחות מול כולם.
אני לא אחת שמדברת הרבה,
אני לא אחת שאומרת את מה שאני חושבת.
אני הילדה השקטה בכיתה,
הילדה ההיא שמפחדת לדבר,
הילדה שלמרות שהיא יודעת את כל התשובות תמיד יושבת ושותקת,
אני הילדה שמפחדת לשאול שאלות,
אני זאת שאף אחד לא מבין,
שאף אחד לא מתקרב אליה,
אני המוזרה ההיא בקצה הכיתה שיושבת וכותבת את מה שהיא מרגישה,
אני זאת שעכשיו אתם מסתכלים עליה וצוחקים,
אני אולי לא מדברת, אבל אני מרגישה,
אני בוכה וצוחקת, אני שמחה ועצובה,
אני אוהבת ושונאת, אני מרגישה.
תגובות (11)
כתיבה טובה שמרגישה אותנטית.
במילה אחת: מדהים, פשוט מדהים.
מצב מוכר.
ויש לי שאלה, איך אפשר להתחבר עם אנשים שקטים ולעזור להם? לא ממקום של רחמים, אלא ממקום של רצון לעשות טוב.
פשש… בחירת עורכים… שוב.
כל הכבוד!
מסתבר ש cnnbll צדק במה שהוא רשם בסיפור אחר שלך:
https://www.tale.co.il/%D7%A9%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%96%D7%A2%D7%A7%D7%94-%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%94.html
אין דרך אחרת להסביר איך את מתקבלת לבחירות עורכים ועוד שבסיפור הקודם ביטלו לך את בחירת העורכים (צעד חסר תקדים לפי ידעתי).
כל אחד מהקוראים יוכל להסיק בעצמו על מה שקורה כאן.
בהצלחה.
למה כואב לך שהיא נבחרה בבחירת עורכים?
אתה אפילו לא פירסמת סיפור אחד!
מה הקשר אלי?!
בחירת עורכים צריכה להיות הוגנת.. זה הכל.
מתוק. התחברתי מאוד.
את נפלאה ויש לך את הקצב שלך, אל תתני לאחרים להכתיב אותו. בטוחני שתפרחי ותגלי בעצמך עוד המון אוצרות.
מדהים ,התחברתי לכל מילה.
מהמם! נוגע ללב. התחברתי.
נוגע ללב, התחברתי..