אני מרגישה מיוחדת

אני מרגישה מיוחדת,
אני מרגישה מדהים,
אני מרגישה ככה כי אני מרגישה שונה,
שונה באופן טוב.
אני מרגישה כישרונית במיוחד אבל לא משוויצה כמו בנות מגעילות,
אני מרגישה יחסית חכמה,
אם כי אני מתאמצת הרבה לקבל ציונים טובים ושואפת ליותר כל פעם מחדש.
ואני גם לאט לאט מתחילה לקבל את המראה החיצוני שלי ומשלימה איתו,
אין הרגשה יותר מיוחדת מזאת,
לאהוב את עצמך ולהוציא את עצמך מהמיטב בכל תחום שרוצים,
לשאוף ליותר כל פעם מחדש,
ולומר בקול רם: ״אני רוצה את זה!״ ולא להקשיב לדבר אחר,
להיות חברותית אל חברותיי ולהתייחס יפה לכל אחד שזקוק לחברה,
להסתכל קדימה ולהגיד לעצמי שלא משנה מה הכל בסדר,
ושתמיד יהיו עליות ומורדות בחיים אבל צריך להתמודד איתם עם חיוך על הפרצוף,
ולהתמודד עם העובדה שלא אוכל לרצות את כולם כי לא כולם יאהבו את מי שאני,
זו לא בעיה שלי, אני רק צריכה לחפש מישהו שיאהב אותי בדיוק כמו שאני,
כי בנאדם כזה לא שווה את זה,
ואני יודעת שזה נשמע כאילו אני מושלמת אבל אני בדיוק ההפך,
וזה מה שיפה, זה כי אני מרגישה מיוחדת,
וכשאתה מרגיש מיוחד זה מה שקורה.