אני מפחדת….?

אני מפחד, אני מפחדת מהכול, מהכול ממש,
אני מפחדת להבד מישהו, אני מפחדת לעבד את הכול,
אני מפחדת לעבד את האנשים שחשובים לי ,
אני מפחד, למה? אני לא יודעת,
בעצם אני תמיד הייתי ילדה פחדנית,
אין לי עומץ לשום דבר, אבל הפחד הזה, זה הוא שתמיד חוזר אחרי כאילו אני עשיתי טעות,
אבל אני לפעמים חושבת שהפחד זאת שטות,
אבל לא תאמת אני בעצם מפחדת מפחדת באמת , זה הפחד שעלי תמיד שאולת ,
אני מפחדת לשאול , אני מפחדת לדעת, אני מפחדת בעצם לעשות בחיי
לכול דבר צעד , ולמה? אני אינני יודעת רגע באולי בעצם כן
כי אני פחדנית..כן אני פחדנית גמורה ,
אבל מה אני יעשה שזה הפחד שמשתלעת עלי כול פעם מחדש,
לפעמים אני מנסה להעלים אותו אך שום דבר לא עוזר ,
זה לא משנה אני ילדה פחדנית ואף אחד לא יכול לשאנות זאת,
אבל תאמת אני חושבת שהפחד שלי זה להפתח לאנשים כי תאמת הרבה נפגעתי בחיי
ואני כבר לא מאמינה לאיש , אין לי אמון יותר , למה?
כי קשה לי להאמין אחרי כול מה שעשו לי ,
אולי כנירה מרוב שאי טובה תמיד אז מנצלים אותי ואת החולשות שבי, ועם זה בעצם פוגעים בי,
אך תאמת אני ילדה סלחנית אני סולחת מהר לא משנה מתי ולמה למרות הקושי אני סולחת,
ולמה כי את הדבר הזה אמא שלי לימדה אותי
אז ממה הפחד שלי , אני לא יודעת ,בעצם אני יודעת רק דבר אחד, אני יודעת
שכולם יום בערב , בלילה במיטה אני הבכה ואת זה אף אחד לא ישמע ,
אני יודעת שבעצם לאף אחד לא יחפת , ולהפתח לאנשים אני יותר בחיים לא יעשה את הצעד הזה ,
למה?………. כי אני פחדנית ,,,
אני יודעת את זה,,,,