"אני לא רעבה"
אני חוזרת על משפט במוחי
"אני לא רעבה"
"אני לא רעבה"
"אני לא רעבה"
אני לא צריכה לאכול אני צריכה להיות רזה
ושוב ושוב אני חוזרת על המשפט בראשי
"אני לא רעבה"
"אני לא רעבה"
"אני לא רעבה"
אסור לאכול אסור לוותר
שוב ושוב המשפט בראשי עובר
ירדתי כול כך הרבה אסור להישבר
"אני לא רעבה"
"אני לא רעבה"
"אני לא רעבה"
המשפט עוזר ואני לא רעבה יותר
"אני לא רעבה"
"אני לא רעבה"
"אני לא רעבה"
תגובות (2)
דבר ראשון את צריכה להפסיק, כשאת לא אוכלת אז אולי את מרזה אבל את פוגעת בעצמך
אם את רוצה להיות רזה יש עוד דרכים שהם לט פוגעות בגוף ואת בטח לא רוצה שיהיו לך בעיות אכילה
ואני אומרת את זה מתוך ניסיון אני הייתי 'מענישה' את עצמי בכך שלא הייתי אוכלת אבל זה רק פגע בי יותר ויותר
לא היה לי כוחות לעשות דהר ולחזור לאכול רגיל זה קשה כי תמיד יותר קל לרדת ויותר קשה לעלות
וואו, אני האדם האחרון בעולם שיגיד לך שזה לא בריא כי אני בעצמי בולימית, אבל אנורקסיה באמת לא עוזרת.
את מרזה הרבה ואז את נשברת, אוכלת קצת ובגלל שמשהו קורה בגוף ואני לא יודעת להסביר אותו את מעלה ישר את כל המשקל בחזרה.
אנורקסיה זה חסר טעם, פשוט תפסיקי. [אני מרגישה מפגרת כשאני אומרת לך להפסיק.]