אני לא עומדת בזה יותר… :'(

כשהשמים שחורים
והכל כבר נראה שקרים
כשהקללות כבר יוצאות
והדמעות כבר בורחות
ועכשיו כשהלב שוב נחתך
ומתרסק ונשבר למיליוני חתיכות
שבכל צעד שלי את רגליי פוצעות

אני לא יכולה יותר
אני לא עומדת בזה יותר
אני מתחרפנת ומשתגעת
ובקול שמפלח את הדממה צורחת
אך אף אחד אינו שומע
ואני כבר לא רוצה לחייך
כי אני צריכה עזרה
אבל אף לא מבין באמת באמת מה הבעיה….

אז, אני כבר מבינה שכבר אין לי לפעמיים לאן ללכת
ואני פשוט מתיישבת על רצפה שחורה, כאילו אני בתוך קופסא
ואני הולכת סביב סביב במעגלים, אני פשוט בוכה

כי אין לי כבר מה לעשות
ומה לחפש
כי הלב שלי רוצה להפסיק לפעום
והשמים והאור נקרעים ממני
אני כבר לא זוכרת איש נראה אור
ואיזה צבע הוא משתקף בכל פעם..

אני לא זוכרת מתי היה לי חם יותר
ואני לא זוכרת איך יצאתי מזה כבר
ואני לא זוכרת איך לקום על רגלי
כאילו אני עושה את צעדיי הריאשונים
ואני שוב ושוב נופלת
ועל פניי מתרסקת

אני לא יכולה יותר
אני לא עומדת בזה יותר
אני מתחרפנת ומשתגעת
ובקול שמפלח את הדממה צורחת
אך אף אחד אינו שומע
ואני כבר לא רוצה לחייך
כי אני צריכה עזרה
אבל אף לא מבין באמת באמת מה הבעיה….