אני כל כך עצובה !!
אני לא יכולה יותר , כולם חוששים מימני ונמנעים מלדבר איתי , נכון שבכותרת יצאתי די "שלגייה" ובמילים אחרות די משוגעת אבל זה באמת מצטט את מה שאני עכשיו , עצובה בלי סוף עם שלל של דמעות מאחורי .
אתם לא יודעים , אולי באמת לא כדי לספר אבל צריך לשחרר , סיפרתי לחברה שלי סוד על ילד ( ילד ?! נער!) שאני מחבבת , והיא התחילה להתפרץ מצחוק ולתקשר אם כולם ולספר את זה , מה שמוגזם , שהיא אמרה את זה לילד שאני מחבבת ! .
כן , יצאתי תינוקת , כן , יצאתי טיפשה , אבל אתם עוד לא יודעים כלום , והילד שאני מחבבת , וליתר דיוק , חיבבתי , התפרץ מצחוק ואמר שאין לו שום רגשות כלפיי.
ואיך בשכונה ? כולם יצחקו עליי וירכלו , זאת האמת , זו הטיפשות , זו הרכילות , נמאס לי כבר!!! .
נמאס לי מכל העולם הזה שלא מראה לי יחס , נמאס לי מכל הלחץ הזה שלוחץ עלי , נמאס לי מהחסימות , פשוט נמאס לי כבר..
תגובות (6)
זאת לא חברה, זו סתם ילדה מגעילה, ספררי לה שעבדת עליה ותצחקי עליה בפרצוף,
אחרי זה תגידי לה שאין לך רגשות לאף אחד ותצחקי עליה, אבל לא סתם שכולם יהיו שם, תתאמני על זה מול מראה שזה יהיה אמין וזהו ההשפלה שה "חברה" עשתה לך נעלמה ונגמרה
איזו "חברה" זבל!
בחיי שתתעלמי ממנה. תראי לכולם שזה לא נכון. תלכי לבית ספר וברגע שצוחקים עלייך תני להם מבט של "אתם דפוקים וילדותיים". קרה לי אותו דבר, אבל לא בדיוק. סיפרתי משהו ל"חברה" שלי, וכבר יומיים אחרי כל בית הספר ידע וכולם צחקו. (וכן, זאת הייתה היא)
אז אני אומרת תתעלמי! עוד שבוע ישכחו מזה וגם אם לא – תזכרי שאת יותר טובה. הם הדפוקים והילדותיים פה שהם צוחקים על דברים כאלה.
אני ממש שמחה שאתן פה , אם לא , איך כבר הייתי מסתדרת לאורך כל הדבר הזה ?
שימי את האיבר שאין לך על כולם. תביני שהם פשוט ילדותיים ומטומטמים.
לא משנה איזה גיל ואיזו כיתה. (……איזו כיתה את? 0.0)
אני לא כתה…אני סוג של עובדת
את רצינית? ואוו הילדים האלה (כן, ילדים) חייבים להיות דפוקים בשכל אם בגיל כזה הם מתנהגים ככה.. -.-