אני כאן ואתה שלי…

אני מחטטת בפייסבוק.
בטיימליין.
עצבנית עליך כמו לא יודעת מה.
הצלחת עוד פעם לעלות לי על העצבים.
מה כבר עשיתי לך?????
מה עשיתי רע?
מה כולם עשו רע שאתה ככה מתייחס אליהם.
וזה כואב לי.
שאהובי מתייחס אליי כמו אל בן אדם שנוא.
אני רותחת מעצבים.
בפייסבוק.
בטיימליין,הגעתי לשנה שעברה.
תמונה שבה אני מתוייגת של האקסית שלך.
הייתם אז יחד.
היית מתוייג.
בתגובות התחלתם פוצי מוצי.
התחלתי לרתוח.
הכל מעצבן אותי.
אני פגועה ממך אבל עדיין אוהבת אותך.
עדיין מקנאה.
רוצה שתהיה רק שלי.
רק חבל שיום אחד תהיה שייך למישהי אחרת.
התגובות בפייסבוק-
אתה:ילדה אני אוהב אותך.
היא:ילד אני מאוהבת בך.
אתה:אהבת חיי.
היא:אושר שלי.

זה הרתיח אותי עד הסוף.
נעצתי את ציפורניי בבטני מרוב כעס.
אני אוהבת אותך.
אבל אין לי ממך ריגושים,משהו מיוחד…
עוד מעט אני אפסיק לאהוב אותך בגלל זה…
רק אל תפחד,אני איתך,אתה יכול.
אני כאן,פשוט תעשה את זה וזהו…