אני חושב שאני חושב יותר מדי
אני חושב שאני שונה מהרבה אנשים שמסביבי, ולמרות שאני מנסה להראות שלא אכפת לי, דווקא כן.
אני חושב שהם כבר לא אוהבים אותי כי הם מאמינים שהשתנתי, לכן ברגע שכל זה ייגמר הם יברחו למקום אחר ולא אראה אותם עד עוד עשור, ואז הם יבואו ויחבקו אותי ויגידו כמה הם התגעגעו, למרות שכולנו יודעים שזה יהיה שקר אחד גדול.
אני חושב שאני מכשיל את עצמי בדברים שאני לא יודע אם אני רוצה או לא רוצה, ואז אני נכשל גם בדברים שאני לא ארצה וגם בדברים שארצה, משאיר את כל האופציות סגורות.
אני חושב שיש דברים שהדחקתי כדי לא להתעסק איתם, ועכשיו הם הולכים לחזור אליי כבמורנג בפול פורס.
אני חושב שאני אוהב להיות במרכז הבמה, אבל אולי לפעמים יותר מדי. אולי להיות בצד, להיות ליד, להיות מאוחרי, זה לפעמים מספיק טוב. לא חייבים לחפש הערכה במקומות שלא נותנים לך הערכה, אין באמת בשביל מה.
אני חושב שאני פוחד מהעתיד, אני פוחד ממה שהולך לקרות בשנה הבאה. אני פוחד שלא אהיה לי טוב, אני פוחד שאמשיך לפחד. אני פוחד.
אני חושב שהרבה פעמים אני רוצה לדבר עד כדי כך, שאני לא מקשיב למה שהאחרים רוצים להגיד.
אני חושב שאנשים לפעמים לוקחים אותי כסמל, כסטריוטיפ מובנה מראש, ולכן הם לא מנסים אפילו לדבר איתי או לבדוק מי אני, הרי הם כבר יודעים מי אני מראש לפי הסטריוטיפ שבנו לעצמם. הם אומרים שהם מכירים אותי, למרות שאני בקושי מכיר את עצמי.
אני חושב שלפעמים אני כותב לא בשביל לפרוק אלא בשביל לפרסם, לקבל את הצומת לב המחממת הזו.
אני חושב שאני חושב יותר מדי.
תגובות (3)
חח יפה (ואני חושב שאין כזה דבר לחשוב יותר מידי, ושאני ואתה חושבים טיפה אותו דבר. וזה נחמד, טיפה מטריד)
וואוו, מדוייק ברמות!! מזדהה לגמרי
*תשומת הלב
התחברתי לחלק מהדברים שרשמת, כי אני חושבת שהם נכונים גם לגביי (תכלס אלה דברים שיכולים להיות נכונים לכל אחד). ואני דווקא לא רואה את זה כלחשוב יותר מידיי, כי אלה באמת דברים שצריך לחשוב עליהם ואלה דברים שמעסיקים אותנו ביומיום… אני חושבת שבאיזשהו שלב אנחנו פשוט רוצים לקבל תשובה, אבל אפשר לקבל אותה רק מעצמנו.
אהבתי את מה שכתבת, זה נכון ואמיתי.