אם זו אהבה, אני מוכן לוותר
"בדיוק היום מישהי שאלה אותי מה שלומי אז אמרתי לה שחייב להיות טוב, אחרת הייתי מחליט להתאבד. אם לא הייתה בי את האמונה הזאת שעכשיו חרא וזה הולך להשתפר"
הוא כתב ומחנק עבר בגרוני. מדובר על בן אדם שאני בקושי מכיר, שהיו לנו מספר שיחות מעוטות במיוחד, אך בכל זאת עבר בי רגש בלתי מוסבר שכזה.
יכול להיות שזה סתם בגלל המחשבה על התאבדות שגרמה לי לצמרמורת, אבל אני חושב שזה מעבר לזה, אני חושב שאכפת לי ממנו.
אחרת איך הייתם מסבירים את הרצון שלי לחבק אותו שגובר על כל דבר אחר כרגע?
אני לא יודע איך מרגישה אהבה, אבל אם זה הרגש שכולם לא מפסיקים לדבר עליו, אולי כדאי לי לוותר.
תגובות (1)
כתבת ממש יפה, זורם ונעים. הגיבור שרוי בבלבול מאד עמוק, הרי אפילו בכותרת כתוב "אני חושב". הוא לא ממש מכיר את המתאבד וכבר מרגיש משהו אליו. הוא גם לא מבין בדיוק מה הגורם להתאבדות. הוא קצת תמים וחסר אונים, מה שגם נותן לקורא רגשות חמים אליו (בדיוק כמו של הגיבור למתאבד). יפה.
תיקון: *מועטות.
חג שמח!